לפעמים קשה למצוא את המילים. במיוחד השנה. משלוח המנות של השנה הוא הזדמנות לפנות לאלו שקשה להם, לאלו שעברו חוויות מאתגרות, ולאלו שאנו רוצים להודות להם ולהביע הערכה. אבל מה אומרים? מה כותבים על הפתק המצורף? גם לנו אין מענה
“וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ… לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר” (אסתר ב, יא). בכל יום ויום. בקיץ ובחורף, בקור ובחום בזמני מלחמה ובעת שלום כשרגוע מסביב, ובעת סערה בלחץ ובנחת, בחירום ובשגרה יום אחר יום במסירות והתמדה והכל – למען
איך כותבים סיפור כשאין דפים, אין מחשב, וגם אין מילים ורעיונות? האזינו למפגש הייחודי שחיים העביר בזמן המילואים (בחופשות, או ביישובים שבגזרה שלו), עם הצצות נדירות לכתיבה תוך כדי מלחמה, ובסוף – גם הזמנה לילדים לכתוב בעצמם על חוויותיהם. ילדים
המפיק לא חשב שזו תהיה המשימה הקשה ביותר. הרי כל יום העצמאות שרים את אותם שירים. גם הנשמות החדשות, בייחוד אלו שנשארו על האדמה אחרי שמחת תורה, יודעות שכבר כמה חודשים טוחנים למטה גרסאות כיסוי לשירים של פעם. אבל הוועדה המארגנת בגן עדן התעקשה על שיר חדש, והשיר הזה עדיין לא נכתב.
ארבעה בתים וגעגוע סיפור על מלך, מלכה, יהודי, צורר והבתים שלהם “הבית הוא איפה שאתה נמצא!” (פומבה) “כל מקום שהלך שם – ביתו עמו.” (ברכות י ע”ב) הפקיד ישב בבית המלכות, בין בית הנשים לבית היין, טבל נוצתו בדיו וניסה
אחרי המלחמה בימי מרדכי ואסתר, כשהיה צריך לקבוע מצווה לדורות, קבעו ישראל בחכמתם את משלוח המנות איש לרעהו. הם ידעו כנראה שכך זה אחרי מלחמה, אפילו כשמנצחים. לא עת לדבר, עת לחבק. לאפשר למעשה הנתינה הפשוט להיות לנו לפה. אכן,
הם לא גדלו באותה ערוגה כל אחד משתייך לשדה אחר כל אחת בדרך שלה נהגה לחנות או לשוק ששם תימכר הם הגיעו במקרה לאותו המטבח הם בכלל לא ידעו אם הקשר מתאים אך גורלם המשותף בסכין נחתך וראו זה פלא
כשהמן ניסה לגייס ולרתום את המלך על חיסול היהודים לחתום לקמפיין שלו היה סלוגן מיוחד: “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד” סיסמה קולעת, משכנעת ומדויקת: אם העם מפורד – נחסל אותו בשקט אז בכל שנה יש קמפיין נגדי: לך כנוס את
לאחר שהמן נתלה על העץ לסיפור המגילה עוד לא בא הקץ המלך לא הסכים לבטל את הגזרה כי מטבעת המלך אין דרך חזרה ליהודים אזי נשלח רק אישור להתאגד: “כשיבואו להרוג אתכם – מותר להתנגד” כאן יכלו היהודים להקים קול
כיצד הפך מרדכי למנהיג פרס ומדי? לא מספרים לנו עליו יותר מדי לא קריירה צבאית, לא הצלחה בעסקים (לפחות על פי הכתוב בפסוקים) לא ותק פוליטי, תארים או דרגה אבל כן – התמסרות וחתירה למגע הוא גידל יום יום את
מאחורי כל סוכר וכל ממתיק עומד איש אמונה (אולי אפילו צדיק) שהאמין שיש מתק נפלא ויקר בצמח כלשהו (למשל קנה סוכר) וטרח ופיתח והרבה גם לבדוק ובסוף תהליך הפיק טעם מתוק. (לפעמים התהליך יותר מדי מלאכותי, אבל פורים, זה לא
ל___________ הגיבור! זה לא על האש מטורף זאת לא תרומה מארה”ב לא משלוח ממסעדת בשרים מנוסה מה שיש פה נמצא גם בפינת פריסה לא ארזתי את זה בתוספת פאץ’ יש מצב שבדרך הכל נהיה קווץ’ אין פה ידית
כשהתותחים רועמים והמוזות שותקות, מחברים שירים קיימים. כבר בימים הראשונים של המלחמה, כשנפרדנו (חיים למילואים, ואפרת לשגרה אינטנסיבית עם הילדים בבית), התכתבנו דרך פלייליסטים. חיברנו שירים זה לזה, ויצרנו רשימות השמעה שכל אחת מהן אומרת משהו. גבורה, עידוד, געגוע. אחרי
העלאה ראשונה של קטעים ומחשבות מ-50 הימים הראשונים למלחמת שמחת תורה, מהמחברת היישר למחשב. ללא עריכה.
פנו אלינו, ונשמח לעזור לרעיונות, לטקסטים ולספרים שלכם לצאת לאוויר העולם.
