איזון רצוף אהבה: סיכום עשור במוזיקה היהודית

לסכם את העשור במוזיקה היהודית? קטנתי. זה לא סתם לקחת נתונים מויקיפדיה, זה תהליך עמוק. אבל הלב שלי מרגיש צורך לכתוב בכל זאת על העשור הזה. מצד אחד, המוזיקה היהודית פרצה למיינסטרים בגדול. שומעים שהמוזיקה מרשה לעצמה לשוב הביתה, אחת ולתמיד. בתור ילד, מילאו את החיים שלנו תותים ומכונות של מלחמה, זה היה מה ששמענו. זוכר אני נסיעות ברכב לפני

קרא עוד

עלבון המוגלגים והמסע לאתיופיה

מה שהפריע לי בפתיחת הכרך הראשון בסדרת הארי פוטר, שאליו נחשפתי בעוונותיי רק אחרי הנישואין, היה התיאור של בני האדם הרגילים והפשוטים בספר. בני האנוש היחידים המתוארים בספר, לפני המעבר החד לעולם הקוסמים, הם המשפחה המאמצת האיומה של הארי. כאילו עולם הפנטזיה יכול להצדיק את קיומו רק על ידי לעג לעולם המציאותי האפור. רעייתי לא קיבלה את הביקורת שלי, וביקשה

קרא עוד

כולם שואלים

מה עושים דתיים? שותקים ומה רבנים עושים? מדכאים ומה הר"מים והמחנכים? חונקים את היצירה הדתית. ומה עושה אני? כלום. ומה עושה אני? כלום. אני? אני *שואל* סתם, אני *שואל* מהחברים, מהשכנים, מהבני דודים, מכולם אני שואל. ההוצאות מרוויחות – ככה, והיצירה הדתית נחה. אז מה? אז ככה. ***לפני כמה ימים מישהי סיפרה שהיא קיבלה במתנה ספר שערכנו, אבל היא לא

קרא עוד

מעשה בביצה שנולדה ביום טוב (סיפור)

(פרסום ראשון: סוכות תש"ע) "אמר רבה: מאי דכתיב והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו? חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב, ואין יו"ט מכין לשבת ואין שבת מכינה ליום טוב" (ביצה ב ע"ב) כשהיה שליח הציבור מכריז בתפלת השחר "היום יום ששי בשבת", מיד היה קורן עור פניו של יהושע. לא כאחד השוטים היה יהושע, וידוע ידע איזה יום

קרא עוד

מעשה ביוסי ילד מוצלח

שעה שהייתה עולה החמה במרום, היו העוברים ושבים רואים את יוסי הקטן פוסע בשדרת אחד העם, ויודעים שלא יגיע אל סופה. בכל יום ויום היה יוסי מתהלך עד חצי השדרה, פניו לכיוון מכולתו של הרצל שבקצה השדרה, אך בשערי המכולת מעולם לא בא.  דרך משל, מעשה שאמרה לו אמו של יוסי ליוסי, לך הבא נא חלב. היה יוסי מהלך בשדרה,

קרא עוד

אליהו הנביא דווח בהמשך הדרך

ליום העצמאות התשע"ט המכונית של בני הנביאים נראתה מושלמת, אי אפשר היה לזהות איך היא נראתה לפני כן. לבנה, חלקה, מבריקה. כלפי חוץ, שום דבר לא נשאר מהמראה החיצוני הקודם שלה – מראה של מרכבת אש. בניה, פדיה ויושעיה ידעו שאסור להם להתבלט, ולכן הפכו את כלי הרכב שלהם לאנושי לחלוטין. לפחות למראית עין. נשאר רק לנהוג בבטיחות, מבלי ששוטר

קרא עוד

הילולת המשחקים בקוביא (או: מעשה באיש תם ואיש ציד שנתחלפו)

מיום שעזב גבריאל את בית אביו שביפו, וקבע את מקומו בבית המשחקין בקוביא בתל אביב, לא אירע לו כדבר הזה שהפסיד את כל כספו. לא מזלו של גבריאל הוא ששיחק לו, אלא שאיש ציד היה וצד את הבריות בפיו. גם כאשר היה מפסיד במשחק זה של יושבי קרנות, היה יודע להחליק את עמיתו בדברים ולהשתמט ממנו, ואת חובותיו לא פרע

קרא עוד

מן האפר אל הפאר

מירושלים בחורבן הבית – לבנייה בירושלים של היום. סרטון מיוחד שהוקרן בצעדת תשעה באב התשע"ט של תנועת ריבונות. הבימוי, הצילום וההפקה של אולפני אתרוג.

קרא עוד

סגירת תפריט
×

עגלת קניות