הלילה הזה כולנו עורכים (עצות לעורך הסדר)

ה"מגיד" ארוך מדי? הלילה הזה כולנו עורכים. לוקחים תוכן עתיק, שכתוב כבר בתור טקסט קיים, ומנגישים אותו לדור הבא. לילדים, לנכדים, לכל המשפחה. כן, אנחנו עורכים את הטקסט, גם אם אנו נצמדים למסורת ולא פוסחים על שום מילה. בתור עורך תוכן, הנה כמה דרכים היישר משולחן העריכה, שבהן אפשר להפוך טקסט למעניין ומסקרן יותר עבור הקורא-השומע, מבלי לפגוע בלשונו. כותרות.

קרא עוד

מה ההפטרה של יום העברית?

התאריך שנקבע ליום העברית הוא כ"א בטבת, והשנה כ"א בטבת יוצא בשבת. אמנם מערכת החינוך ושאר מצייני יום העברית מזיזים אותו ליום החול הקרוב, אבל אפשר לדבר על העברית גם בשבת. בייחוד כשההפטרה של השבת הזו מציגה את העברית בשיא יופיה. במחילה מקהילות יוצאי המזרח, שקוראים את ההפטרה המדהימה על ראשית נבואתו של ירמיהו, כאן הכוונה להפטרה לפי מנהג האשכנזים.

קרא עוד

איך כותבים סְגְד?

זה חג הסיגד הראשון שלי מאז העבודה המדהימה על המסע לאתיופיה, ספר הילדים שעבורי היה מסע קסום אל תרבות אחרת. אמנם נכחתי באירועים סביב הסיגד לא מעט פעמים, אבל רק בשנה האחרונה גיליתי שאני אפילו לא יודע איך אומרים סיגד. איך הוגים את זה. זה לא עניין של בורות וחוסר ידע, אלא של הגייה אחרת לגמרי. בהתחלה חשבתי שזה רק

קרא עוד

כולם שואלים

מה עושים דתיים? שותקים ומה רבנים עושים? מדכאים ומה הר"מים והמחנכים? חונקים את היצירה הדתית. ומה עושה אני? כלום. ומה עושה אני? כלום. אני? אני *שואל* סתם, אני *שואל* מהחברים, מהשכנים, מהבני דודים, מכולם אני שואל. ההוצאות מרוויחות – ככה, והיצירה הדתית נחה. אז מה? אז ככה. ***לפני כמה ימים מישהי סיפרה שהיא קיבלה במתנה ספר שערכנו, אבל היא לא

קרא עוד

איזון רצוף אהבה: סיכום עשור במוזיקה היהודית

לסכם את העשור במוזיקה היהודית? קטנתי. זה לא סתם לקחת נתונים מויקיפדיה, זה תהליך עמוק. אבל הלב שלי מרגיש צורך לכתוב בכל זאת על העשור הזה. מצד אחד, המוזיקה היהודית פרצה למיינסטרים בגדול. שומעים שהמוזיקה מרשה לעצמה לשוב הביתה, אחת ולתמיד. בתור ילד, מילאו את החיים שלנו תותים ומכונות של מלחמה, זה היה מה ששמענו. זוכר אני נסיעות ברכב לפני

קרא עוד

עלבון המוגלגים והמסע לאתיופיה

מה שהפריע לי בפתיחת הכרך הראשון בסדרת הארי פוטר, שאליו נחשפתי בעוונותיי רק אחרי הנישואין, היה התיאור של בני האדם הרגילים והפשוטים בספר. בני האנוש היחידים המתוארים בספר, לפני המעבר החד לעולם הקוסמים, הם המשפחה המאמצת האיומה של הארי. כאילו עולם הפנטזיה יכול להצדיק את קיומו רק על ידי לעג לעולם המציאותי האפור. רעייתי לא קיבלה את הביקורת שלי, וביקשה

קרא עוד

טיול בבית, פרק 1: תל אביב (סיפור ילדים חדש!)

  בֶּחָצֵר נִצְּבוּ זֶה לְיַד זֶה, בְּשׁוּרָה מְסֻדֶּרֶת, כְּמוֹ חַיָּלִים: בִּגְדֵי יָם, אַרְבַּע מַגָּבוֹת, שָׁלוֹשׁ כַּפּוֹת וְגַם שְׁנֵי דְּלָיִים. כּוֹבְעֵי מִצְחִיָּה, מוּכָנִים לִיצִיאָה, עָמְדוּ בַּעֲרֵמָה עַל גַּבֵּי הַשָּׁטִיחַ, נִשְׁאַר רַק שֶׁאַבָּא יַחְזֹר הַבַּיְתָה, הוּא כְּבָר בַּדֶּרֶךְ יִקְנֶה אֲבַטִּיחַ. שְׁלוֹשׁ הַיְּלָדוֹת צִפּוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת, תֶּכֶף יַגִּיעַ הָרֶגַע הַמַּלְהִיב: סוֹף סוֹף קַיִץ, סוֹף סוֹף נוֹסְעִים עִם כָּל הַמִּשְׁפָּחָה לַיָּם בְּתֵל אָבִיב! לְפֶתַע נִפְתְּחָה

קרא עוד

סביב אותו דף (לשבועות שצמוד לפרשת נשא)

מעשה בשני מגידי שיעור שהיו בעירנו. אור בית הכנסת האיר את הלילה, אדי קפה מילאו את האוויר, ויהודה ויששכר הביטו בפעם האחרונה בדפים שרשמו לעצמם לקראת שיעוריהם. בעוד הגבאי משדל את המתפללים להיכנס, הביטו יהודה ויששכר זה בדף של זה, וחשכו פניהם. הדפים היו זהים. עוד מעט יעבירו שניהם את אותו השיעור בדיוק, זה אחר זה. מיהרו שניהם אל הגבאי,

קרא עוד

כמה יוסף יש בשוק? (סיפור ילדים)

יוֹם בָּהִיר בְּבָבֶל, שְׁרָבִי וְקֵיצִי, הַמּוֹכְרִים צוֹעֲקִים, הַקּוֹנִים מְרֻצִּים. תַּפּוּחִים וּתְמָרִים, דָּג מָלוּחַ וּפִתָּה כְּמוֹ בְּכָל יוֹם בְּשׁוּק פֻּמְבְּדִיתָא. כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁסִּיְּמוּ כְּבָר לִקְנוֹת יָכְלוּ לֶאֱרֹז וְהַבַּיְתָה לִפְנוֹת לוּלֵא הֵם הֵחֵלּוּ פִּתְאוֹם מַבְחִינִים בִּדְבַר־מָה מוּזָר בֵּין הַדּוּכָנִים:   אִישׁ הוֹלֵךְ בִּמְהִירוּת, מַמָּשׁ כִּמְעַט רָץ, נִרְגָּשׁ וְשָׂמֵחַ, וְגַם דֵּי נִמְרָץ. גַּם עוֹזְרוֹ הָאִישִׁי לְפָנָיו שָׁם עוֹבֵר (כִּי הָאִישׁ צָרִיךְ קְצָת עֶזְרָה,

קרא עוד

ברוב קולות

"יהוידע ישב באוהל המערכת, מול המחשב. יכול להיות שזה יהיה האירוע הגדול והחשוב ביותר שדיווחתי עליו, הרהר בליבו, ומיד התחרט: רק לפני פחות מחודשיים הוא חשב אותו דבר, בקריעת ים סוף. אין לדעת אילו עוד אירועים דרמטיים יתרחשו במשמרת שלו". סיפור לחג ליהוידע לא היה נעים להיות עייף. אמנם הוא רגיל לזה, העייפות היא חלק בלתי נפרד מהעבודה שלו, ובכל

קרא עוד

במת העצמאות של חדר המשחקים (סיפור יום העצמאות תש"ף לילדים)

בָּמַת הָעַצְמָאוּת שֶׁל חֲדַר הַמִּשְׂחָקִים סִפּוּר לְיוֹם הָעַצְמָאוּת בַּבַּיִת זֶה קָרָה בְּשָׁעָה אַחַת בְּדִיּוּק, בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה שֶׁל יוֹם הַזִּכָּרוֹן. הָאוֹר נִכְבָּה בַּחֲדַר הַהוֹרִים, וְכָךְ גַּם הָאוֹר שֶׁדָּלַק בַּמִּסְדְּרוֹן. הַצּוֹפָר הַיָּשָׁן זִהָה אֶת הַסִּימָן, בָּדַק שֶׁהַשֶּׁטַח נָקִי בְּוַדָּאוּת וּמִיָּד הִכְרִיז בַּחֲדַר הַמִּשְׂחָקִים: "לָקוּם, מָחָר יוֹם הָעַצְמָאוּת!" כָּל הַמִּשְׂחָקִים קָפְצוּ מִמְּקוֹמָם וְהֵחֵלּוּ לִפְעֹל לְפִי הַתָּכְנִית, קֻבִּיּוֹת טִפְּסוּ זוֹ עַל גַּב זוֹ וְיַחַד

קרא עוד

אין יום הולדת (סיפור יום העצמאות תש"ף)

"השמיכה כיסתה אותה מכף רגל עד כמעט ראש, אבל שולי שמלתה, כחולים עם עיטור לבן, בצבצו החוצה והסגירו אותה. זו שתמיד עומדת על רגליים, שלעולם לא תיפול, שאיש לא יעצור אותה, קרסה. כל אבריה שובתים לפחות למראית עין, כאילו הוטל עליהם סגר כללי. 'אין יום הולדת', פלט פיה פתאום". סיפור ליום העצמאות תש"ף *** הפנסים נדלקו ברגע אחד, כמו תזמורת

קרא עוד

כי אתה לא איתה – סיפור לזכר שלום שרקי הי"ד

יום השואה הוא גם יום השנה להירצחו של הקדוש שלום שרקי הי"ד. הסיפור "כי אתה לא איתה" חושף את ההתמודדות האישית והלאומית בין האבל והמוות לצמיחה מתוך השכול. בין הנספים לניצולים. בין החורבן לתחילת הגאולה. הוא חותם את שער הסיפורים למבוגרים ונוער בספר יום העצמאות "ולתפארת מדינת ישראל". הוא מובא כאן במלואו.   לקריאה לרכישת הספר

קרא עוד

שְׁלֹמֹה בְּעַצְמוֹ

מתוך שער סיפורי הילדים בספר ליום העצמאות "ולתפארת מדינת ישראל". לרכישת הספר לחצו כאן   שְׁלֹמֹה הָיָה יֶלֶד נֶחְמָד וְגַם טוֹב וּבְכָל זֹאת בְּכָל פַּעַם שֶׁעָבַר בָּרְחוֹב כָּל אֶחָד הָיָה נָע בְּבֶהָלָה מִמְּקוֹמוֹ וְקוֹרֵא: "זְהִירוּת – שְׁלֹמֹה־בְּעַצְמוֹ!" כֵּן, שְׁלֹמֹה הָיָה נֶחְמָד כָּאָמוּר, תָּמִיד הָיָה בְּסֵדֶר, וַאֲפִלּוּ גָּמוּר מִתְנַהֵג כָּרָאוּי, מַקְפִּיד עַל מִשְׁמַעַת לֹא נוֹגֵעַ בִּזְבוּב, לֹא מֵצִיק לְתוֹלַעַת לֹא נוֹגֵעַ

קרא עוד

חרוז גלויות

מתוך ספר הסיפורים ליום העצמאות "ולתפארת מדינת ישראל", בהוצאת דברי שיר. לרכישת הספר לחצו כאן   יוֹשֶׁבֶת לָהּ גִּיטִי בְּחַדְרָהּ שֶׁבְּלִיטָא, עַל מָה שִׁיר תִּכְתֹּב? הִיא טֶרֶם הֶחְלִיטָה וְהִנֵּה בְּמוֹחָהּ רַעֲיוֹן טוֹב מְאוֹד יֵשׁ: לִכְתֹּב שִׁיר קָטָן לִכְבוֹד שַׁבָּת קֹדֶשׁ עַל צִימֶעס שֶׁל אִמָּא וְגֶפִילְטֶע פִישׁ וְאַבָּא הַיּוֹצֵא, כֻּלּוֹ אוֹר, אֶל הַ"טִּישׁ" סָח לְאִמָּא: "אַשְׁרַי!" וְחוֹבֵשׁ אֶת הַשְּׁטְרַיי – –

קרא עוד

כְּשֶׁהַדֶּגֶל עָף

לרכישת הספר "ולתפארת מדינת ישראל" לחץ כאן   זֶה קוֹרֶה כָּל שָׁנָה, וְתָמִיד בְּטָעוּת בְּאֶמְצַע הַטִּיּוּל שֶׁל יוֹם הָעַצְמָאוּת הַכְּבִישׁ הוֹמֶה וְזוֹרֵחַ כָּל כָּךְ וְשׁוֹמְעִים שִׁירִים, אוֹ אֶת חִידוֹן הַתָּנָ"ךְ וּפִתְאוֹם אֶחָד מֵאִתָּנוּ פּוֹתֵחַ חַלּוֹן בַּמְּכוֹנִית – וְהַדֶּגֶל בּוֹרֵחַ. שִׁיר צוֹרַחַת כְּאִלּוּ הַבַּיִת נֶחְרַב, אוֹר מַצִּיעַ לָצֵאת וְלִרְדֹּף אַחֲרָיו, אַבָּא אוֹמֵר "לְכָל דֶּגֶל יֵשׁ סוֹף" וְאִמָּא – "עִזְבוּ, תִּסְתַּכְּלוּ עַל

קרא עוד

מי עצר את גוריוניהו התשבי

מתוך ספר הסיפורים ליום העצמאות "ולתפארת מדינת ישראל", בהוצאת דברי שיר. לרכישת הספר לחצו כאן (פרסום ראשון: ynet, יום העצמאות התשע"ג)   לולא אותה החלטה גורלית, ההיסטוריה הייתה נראית אחרת לגמרי. הכל כבר היה מוכן. ההפקה הגרנדיוזית ביותר מאז מעמד הר סיני עמדה לצאת לדרך, ברגע הינתן האות. לפרויקט גויסו מיטב המשאבים בשמים ובארץ: שופר, ברקים, מן, צפרדעים, עמוד ענן, אבני

קרא עוד

כשהגיע תורו של יום העצמאות

מתוך ספר הסיפורים ליום העצמאות "ולתפארת מדינת ישראל", בהוצאת דברי שיר. לרכישת הספר לחצו כאן   הם יצאו בזריזות ממרכבת האש שלהם, לא היה להם זמן אפילו להחנות אותה בצורה מסודרת. ממילא העולם נברא רק לא מזמן, וטרם המציאו את דוחות החניה. הייתה להם סיבה טובה להזדרז: לוח הזמנים להיום די צפוף, יש הרבה עבודה, והם נאלצו לצאת לדרך רק

קרא עוד

רק רציתי להעיר

מתוך ספר הסיפורים ליום העצמאות "ולתפארת מדינת ישראל", בהוצאת דברי שיר. לרכישת הספר לחצו כאן   שער הארמון היה מאובק כולו, כפי שאמור להיראות שער שאיש לא פתח במשך אלפיים שנה. הנסיך היה מותש, אחרי שעבר דרך מפרכת וארוכה כאורך הגלות. אף על פי כן הוא ניגש לפתוח את השער, תוך שהוא מעודד את עצמו: אתגר אחרון וזהו. אחר כך

קרא עוד

בחזרה ל-1919 (מחשבות)

לפני מאה שנה (וכמה חודשים) חזר הרב קוק ארצה, אחרי כמה שנים שבהן היה תקוע באירופה. מלחמת העולם הראשונה תפסה אותו בדרך לכנס של אגודת ישראל בשוויץ. העובדה שבפסח זה סיימתי לעבור על כרך ג של אגרות הראיה שעוסק בתקופה זו, והתאריך העגול יחסית של השנים שעברו מאז, מביאים אותי לכתוב כמה נקודות על אגרותיו של הרב קוק באותה תקופה.

קרא עוד

המנסח: ספרו על יציאת מצרים לילדים – בהתאמה אישית!

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו… זה הזמן לראות את עצמנו! ממלאים את המקומות החסרים לפי מה שמתאים לילד/ה, ונכנסים לסיפור יציאת מצרים באופן אישי.   להורדת הקובץ בגרסת PDF – לחצו כאן!   הַשָּׁבוּעַ כְּבָר הִתְעַצְבַּנְתִּי מַמָּשׁ, כְּשֶׁאַבָּא הוֹדִיעַ בְּאֶמְצַע הַיּוֹם: "(שם הילד/ה)                   , בְּיוֹם רְבִיעִי הַבָּא – לֹא יוֹצְאִים מֵהַבַּיִת לְשׁוּם מָקוֹם!" כְּשֶׁזֶּה קָרָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה

קרא עוד

באג בן 20

כ"ג בטבת לפני עשרים שנה היה קצת כמו ראש השנה – כלפי חוץ חגיגות, ומבפנים אימה ופחד כמו ביום דין. עבור הרבה אנשים בעולם זה באמת היה ראש השנה, תחילתו של אלף חדש; אבל על השמחה הגדולה האפיל החשש מפני האויב הנורא, באג אלפיים. היום הנורא הלך והתקרב, מהחלון היה אפשר לראות את הספירה לאחור מרצדת על מגדלי עזריאלי, אבל

קרא עוד

סיום ש"ס מהאגדות: מדוע צחק רבי עקיבא

הִתְבּוֹנַנּוּ מִסָּבִיב. הַמָּקוֹם נִרְאָה שׁוֹמֵם לַחֲלוּטִין. "רָאִית מָה זֶה? כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חָכְמָה, יֹפִי, שִׂמְחָה, חֶסֶד – וּפִתְאוֹם הַכֹּל הָפַךְ לִשְׁמָמָה. תִּרְאִי, אֲנַחְנוּ בְּאֶמְצַע שׁוּם מָקוֹם". "הַשּׁוּם מָקוֹם הַזֶּה דַּוְקָא מֻכָּר לִי", אָמְרָה שְׁלוֹמִית. "וַדַּאי שֶׁהוּא מֻכָּר. אֲנַחְנוּ מוּל הַר הַבַּיִת, עַל הַשֶּׁטַח שֶׁמּוּלְכֶם הָיָה עַד לֹא מִזְּמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מֵאָז שֶׁהַשְּׁכִינָה הִסְתַּלְּקָה מִצִּיּוֹן וְהַמִּקְדָּשׁ נֶחְרַב, אֵין שָׁם כְּלוּם". הַמָּקוֹם

קרא עוד

סיום ש"ס מהאגדות: זהירות, ילדים מבריקים בדרך

רָצִינוּ לַחְזֹר אָחוֹרָה וְלִפְגֹּשׁ אֶת יוֹחָנָן בֶּן שָׁפָן, כְּדֵי שֶׁיַּחְזִיר אוֹתָנוּ לַשָּׁנָה שֶׁמִּמֶּנָּה בָּאנוּ, אֲבָל לֹא זָכַרְנוּ בְּדִיּוּק אֶת הַדֶּרֶךְ. הַשְּׁבִיל שֶׁבָּחַרְנוּ לָלֶכֶת בּוֹ רַק הִרְחִיק אוֹתָנוּ מֵהָעִיר, עַד שֶׁמָּצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּאֶמְצַע שָׂדֶה פָּתוּחַ. "בּוֹא נְחַכֶּה כָּאן", הִצִּיעָה שְׁלוֹמִית, "אוּלַי יַעֲבֹר פֹּה מִישֶׁהוּ וְנוּכַל לִשְׁאֹל אוֹתוֹ אֵיךְ לַחְזֹר". "לָמָּה שֶׁמִּישֶׁהוּ יַעֲבֹר כָּאן? אֲנַחְנוּ בְּאֶמְצַע שׁוּם מָ…" לֹא הִסְפַּקְתִּי לְסַיֵּם

קרא עוד

סיום ש"ס מהאגדות: חברים טובים מהכוכבים

אַבְּלֵט הַזָּקֵן יָשַׁב עַל הַגִּבְעָה, סָמוּךְ לַנָּהָר. הוּא זָקַף אֶת הַגַּב, כִּוֵּץ אֶת עַפְעַפָּיו, שָׁקַע בְּמַחְשָׁבוֹת, וּלְפֶתַע אָמַר: "זֶה לֹא יוֹם טוֹב לָדוּג. הַשֶּׁמֶשׁ מַרְאָה סִימָנִים מַדְאִיגִים, הַיָּרֵחַ נָע מִזְרָחִית בְּדִלּוּגִים, כּוֹכָב צֶדֶק נִכְנָס לְמַזַּל דָּגִים". לְיַד אַבְּלֵט יָשַׁב הַצַּדִּיק הֶחָכָם, מִגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים בְּאֶרֶץ בָּבֶל, שְׁמוּאֵל. הָיָה לוֹ יֵדַע רַב בְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים וְגַרְמֵי הַשָּׁמַיִם, וְהוּא הֶאֱזִין בְּהִתְפַּעֲלוּת לִידִידוֹ אַבְּלֵט, הַחוֹזֶה

קרא עוד

סיום ש"ס מהאגדות: זקנים עם הרפתקאות

מִנְהָג מְשֻׁנֶּה, אוּלַי סוּג שֶׁל הִיסְטֶרְיָה הָיָה לְרַבִּי יוֹחָנָן מִטְּבֶרְיָה. הֶחָכָם הַגָּדוֹל מֵהַתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי הָיָה קָם לִפְנֵי כָּל אֶחָד, אַל תִּשְׁאַל מִי: זְקֵנִים יְהוּדִים וּזְקֵנִים מִבָּבֶל, זָקֵן נָבוֹן אוֹ זָקֵן מִתְבַּלְבֵּל, אֲפִלּוּ קְשִׁישִׁים, בִּמְחִילָה, דֵּי טִפְּשִׁים – הוּא קָם לִכְבוֹדָם בְּאֹפֶן מַרְשִׁים. פַּעַם שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו: אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאֲדוֹנֵנוּ הָרַב קָם בִּפְנֵי כָּל זָקֵן, גַּם אִם הוּא פִּרְחָח? אַתָּה הַרְבֵּה

קרא עוד

סיום ש"ס מהאגדות: סבלנותו של הלל

הַקּוֹנִים בַּשּׁוּק הִתְבּוֹנְנוּ בְּנַחַת בַּפֵּרוֹת, בָּדְקוּ אֶת הַיְּרָקוֹת, אַךְ כְּשֶׁהִבְחִינוּ בְּשִׁמְעוֹן – מִהֲרוּ לְשַׁלֵּם. אִישׁ לֹא רָצָה לְחַכּוֹת בַּתּוֹר עִם 'שִׁמְעוֹן הָרַגְזָן'. רַק רְאוּבֵן לֹא בָּרַח, מִכֵּיוָן שֶׁהוּא הָיָה הַמּוֹכֵר. הוּא הִבִּיט בְּשִׁמְעוֹן נִגָּשׁ לַמְּלָפְפוֹנִים, סוֹקֵר אוֹתָם בְּמַבָּטוֹ, עַד שֶׁעֵינָיו נִתְקָלוֹת בִּמְלָפְפוֹן אֶחָד רָקוּב בְּמִקְצָת. "שׁוּב הַמְּלָפְפוֹנִים רְקוּבִים", רָטַן שִׁמְעוֹן וְעָבַר לָעַגְבָנִיּוֹת. מַבָּטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן עָבַר לָעַגְבָנִיּוֹת. כֻּלָּן הָיוּ אֲדֻמּוֹת

קרא עוד

סיום ש"ס מהאגדות: אגריפס פינת מחנה יהודה

אינך יכול אפילו לדמיין זאת. אם תדמיין זאת יעלו בדמיונך דוחק, צפיפות ולחץ, אך באמת לא היה שם כלום מכל אלה. רק אור יקרות, לבבות שמחים, נפשות בוערות. אינך יכול לדמיין זאת, כי כדי לצייר בדעתך תמונה של מדינה יהודית ביום חגה, עליך קודם כל לצייר בדעתך מדינה כזו, ועוד בארץ ישראל. שנינו לא ראינו דבר כזה מימינו. אבל מה

קרא עוד

מעשה בביצה שנולדה ביום טוב (סיפור)

(פרסום ראשון: סוכות תש"ע) "אמר רבה: מאי דכתיב והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו? חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב, ואין יו"ט מכין לשבת ואין שבת מכינה ליום טוב" (ביצה ב ע"ב) כשהיה שליח הציבור מכריז בתפלת השחר "היום יום ששי בשבת", מיד היה קורן עור פניו של יהושע. לא כאחד השוטים היה יהושע, וידוע ידע איזה יום

קרא עוד

מעשה ביוסי ילד מוצלח

שעה שהייתה עולה החמה במרום, היו העוברים ושבים רואים את יוסי הקטן פוסע בשדרת אחד העם, ויודעים שלא יגיע אל סופה. בכל יום ויום היה יוסי מתהלך עד חצי השדרה, פניו לכיוון מכולתו של הרצל שבקצה השדרה, אך בשערי המכולת מעולם לא בא.  דרך משל, מעשה שאמרה לו אמו של יוסי ליוסי, לך הבא נא חלב. היה יוסי מהלך בשדרה,

קרא עוד

אליהו הנביא דווח בהמשך הדרך

ליום העצמאות התשע"ט המכונית של בני הנביאים נראתה מושלמת, אי אפשר היה לזהות איך היא נראתה לפני כן. לבנה, חלקה, מבריקה. כלפי חוץ, שום דבר לא נשאר מהמראה החיצוני הקודם שלה – מראה של מרכבת אש. בניה, פדיה ויושעיה ידעו שאסור להם להתבלט, ולכן הפכו את כלי הרכב שלהם לאנושי לחלוטין. לפחות למראית עין. נשאר רק לנהוג בבטיחות, מבלי ששוטר

קרא עוד

הילולת המשחקים בקוביא (או: מעשה באיש תם ואיש ציד שנתחלפו)

מיום שעזב גבריאל את בית אביו שביפו, וקבע את מקומו בבית המשחקין בקוביא בתל אביב, לא אירע לו כדבר הזה שהפסיד את כל כספו. לא מזלו של גבריאל הוא ששיחק לו, אלא שאיש ציד היה וצד את הבריות בפיו. גם כאשר היה מפסיד במשחק זה של יושבי קרנות, היה יודע להחליק את עמיתו בדברים ולהשתמט ממנו, ואת חובותיו לא פרע

קרא עוד

שירי קיץ

  יש דברים שאי אפשר למצוא בספוטיפיי. אם תרצו לשמוע את אוזה שרה "קיץ, קיץ, אל תברח!" ואת עפרה ודודו שרים "זה הקיץ שאוהבים", שווה להיכנס לפלייליסט המורחב ביוטיוב:

קרא עוד

מפגש מספר 6 עם נתנאל אפשטיין

איך קומיקס נוצר? ואיך הופכים גדולי ישראל לדמויות קומיקס? נתנאל אפשטיין, יוצר "אביהם של ילדי ישראל", "הגיע הזמן", "דרך ארוכה קצרה" ועוד, מאייר קומיקס בשידור חי וחושף סודות מאחורי הקלעים. מוקדש ליום העשור לפטירתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל (איך אפשר לאייר אותו? הסיפור המרתק – במפגש). הדקות הראשונות של המפגש חסרות בהקלטה, עמכם הסליחה.

קרא עוד

מפגש 2 עם אמיר מויאל: איך נולד משחק מילים?

החמצתם את המפגש? לא נורא, מוזמנים לצפות במפגש עם אמיר מויאל בשידור חוזר. אמיר מספר את "מעשה בתפוח ירוק", ומגלה את הסודות שמאחורי הקלעים: איך נולד הספר? איך ממציאים משחקי מילים? כמה זמן לוקח מרגע שחושבים על רעיון עד שמפרסמים אותו? ולמה הוא שפך שמן על ג'וק? (טוב, את זה נגלה לכם: כי הוא חרק)

קרא עוד

שבוע הספר מהבית: המפגשים, הקישורים והשאלות שלכם

בואו  להשתתף במפגשי זום עם האנשים שמאחורי הספרים! הנה התכנית לשבוע הקרוב (קישורים יעלו לאורך השבוע): יום חמישי (יב סיון, 4.6), 17:30: חננאל תורגמן (הסתיים. היה נהדר! כאן תוכלו לצפות במפגש) יום שני (טז סיון, 8.6), 17:30: אמיר מויאל (הסתיים. היה נפלא! כאן תוכלו לצפות במפגש)   יום שלישי (יז סיון, 9.6), 17:00: חיים שרייבר יום שלישי (יז סיון, 9.6), 18:00:

קרא עוד

מוזיקת רקע: שירים מהספרים

בזמן שאתם מבקרים בדוכן, שימו לעצמכם שירים ברקע. מיטב השירים ממיטב הספרים. לא מתוך סרטים על ספרים, לא מתוך מחזות זמר על ספרים, רק על או מתוך הספרים עצמם. אילו שירים שכחנו? תגידו לנו מה להוסיף לפלייליסט!

קרא עוד

הכי טוב לי בנצרת עילית

מזהים את העיר המקורית? רגע לפני שהפכה לנוף הגליל, יצרה נצרת עילית סרטון משלה עם מילים משלה. חיים קיבל את כל הנתונים, כל מה שנצרת עילית רוצה להביע ומכילה בתוכה – והפך את כל זה למילים חדשות לשיר מוכר. מזהים?

קרא עוד

הכי ישראלי – מילים למבוא דותן

הכי ישראלי זה לקחת את השיר "הכי ישראלי" ולתת לו מילים חדשות, למקום שעל פי כל הבחינות – גם הוא, למרבה ההפתעה, הכי ישראלי. שיתוף פעולה עם אולפני אתרוג, מילים של חיים לשיר של "התקווה 6".

קרא עוד

יום האני־גיטרה: 1 ביוני

"אין לי טענות / גם לא היו לי. לא התייאשתי מימיי / כי מה שלא קרה במאי / יקרה בעזרת השם, ודאי / ביוני־יולי." השיר האלמותי של נעמי שמר מעודד ומנחם ביום אחד ביוני, גם אם לא כל מה שרצינו קרה במאי. אבא של אפרת, אמציה האיתן מאולפני אתרוג, אוהב את השיר הזה בכל ימות השנה, וזה השיר שנבחר לקליפ

קרא עוד

משניות ליום עצמאות ביתי – חלק ז (סיום)

לימוד יומי בשאלה הנשאלת לראשונה מזה 72 שנה: האם יש משמעות לחגיגת עצמאות לבד בבית? שיעורון מספר 7: אהבה שאינה תלויה בדבר לימוד המשניות מוקדש לעילוי נשמת חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, ולרפואת החולים בנגיף קורונה.

קרא עוד

משניות ליום עצמאות ביתי – חלק ה

לימוד יומי בשאלה הנשאלת לראשונה מזה 72 שנה: האם יש משמעות לחגיגת עצמאות לבד בבית? שיעורון מספר 5: אז יש לנו בית בארץ ישראל לימוד המשניות מוקדש לעילוי נשמת קדושי השואה וחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, ולרפואת החולים בנגיף קורונה.

קרא עוד

שירי יום העצמאות

שירים שעם ישראל חי בהם, שירים שאין יום העצמאות בלעדיהם, שירי הלל ותפילה לשלום המדינה, וכמובן שירי הילדים שמשמחים את כולנו בכל שנה ושנה. גם רשימת ההשמעה כלולה בערכה המלאה לחגיגות יום עצמאות בבית! ערכה ביתית לטקס יום העצמאות – להורדה חינם

קרא עוד

משניות ליום עצמאות ביתי – חלק ד

לימוד יומי בשאלה הנשאלת לראשונה מזה 72 שנה: האם יש משמעות לחגיגת עצמאות לבד בבית? שיעורון מספר 4: למשפחותם ולבית אבותם (הוקלט בראש חודש אייר) לימוד המשניות מוקדש לעילוי נשמת קדושי השואה וחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, ולרפואת החולים בנגיף קורונה.

קרא עוד

משניות ליום עצמאות ביתי – חלק ג

לימוד יומי בשאלה הנשאלת לראשונה מזה 72 שנה: האם יש משמעות לחגיגת עצמאות לבד בבית? שיעורון מספר 3: לראות את עצמו כאילו הוא (הוקלט בערב ראש חודש אייר) לימוד המשניות מוקדש לעילוי נשמת קדושי השואה וחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, ולרפואת החולים בנגיף קורונה.

קרא עוד

משניות ליום עצמאות ביתי – חלק ב

לימוד יומי בשאלה הנשאלת לראשונה מזה 72 שנה: האם יש משמעות לחגיגת עצמאות לבד בבית? שיעורון מספר 2: הללויה על מה שהיה לימוד המשניות מוקדש לעילוי נשמת קדושי השואה וחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, ולרפואת החולים בנגיף קורונה.

קרא עוד

משניות ליום עצמאות ביתי – חלק א

לימוד יומי בשאלה הנשאלת לראשונה מזה 72 שנה: האם יש משמעות לחגיגת עצמאות לבד בבית? שיעורון מספר 1: לברך על הרעה (הוקלט בכ"ז ניסן, יום הזיכרון לשואה) לימוד המשניות מוקדש לעילוי נשמת קדושי השואה וחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, ולרפואת החולים בנגיף קורונה.

קרא עוד

שְׁלֹמֹה בְּעַצְמוֹ

מתוך שער סיפורי הילדים בספר ליום העצמאות "ולתפארת מדינת ישראל". לרכישת הספר לחצו כאן   שְׁלֹמֹה הָיָה יֶלֶד נֶחְמָד וְגַם טוֹב וּבְכָל זֹאת בְּכָל פַּעַם שֶׁעָבַר בָּרְחוֹב כָּל אֶחָד הָיָה נָע בְּבֶהָלָה מִמְּקוֹמוֹ וְקוֹרֵא: "זְהִירוּת – שְׁלֹמֹה־בְּעַצְמוֹ!" כֵּן, שְׁלֹמֹה הָיָה נֶחְמָד כָּאָמוּר, תָּמִיד הָיָה בְּסֵדֶר, וַאֲפִלּוּ גָּמוּר מִתְנַהֵג כָּרָאוּי, מַקְפִּיד עַל מִשְׁמַעַת לֹא נוֹגֵעַ בִּזְבוּב, לֹא מֵצִיק לְתוֹלַעַת לֹא נוֹגֵעַ

קרא עוד

שירים מן המקורות: מי ביקש מים ולמה צחקה מיכל?

הוקלט בחודש אדר, אבל עולה כאן לכבוד ההפטרה של פרשת שמיני, וגם לרגל 50 שנה לפסטיבל הזמר תש"ל. מה סודם של הגיבורים האלמוניים של דוד המלך, מי ראוי לעיטור גבורה מהתנ"ך ומה גרם לנעמי שמר לכתוב שיר לגששים בפעם הראשונה?

קרא עוד

שירי אביב וכלולות

פסח בא, האביב פורח והגנים לובשים לבן. זוגות חדשים מתארסים כמו פטריות אחרי הגשם, קול התור ושיר השירים נשמע בארצנו. ניצנים נראו בארץ! לכל הזוגות האוהבים – ולאוהבי האביב והאהבה – שירי אביב מהשירה העברית, שהם גם שירי אהבה, ושירי אהבה וחתונה – שהם גם שירי אביב. להאזנה, לקריאה ולשליחה לזוג המתארס החדש הקרוב אליכם.     קוּמִי צְאִי חיים

קרא עוד

סיום מסכת תענית – שיעור 9

לימוד 14 יום לסיום מסכת תענית בערב פסח. שיעור 9 להאזנה: מסכת תענית, דפים יח-יט.   לכל השיעורים (עולים זה אחד זה עד לי"ד בניסן): לחץ כאן

קרא עוד

סיום מסכת תענית – שיעור 8

לימוד 14 יום לסיום מסכת תענית בערב פסח. שיעור 8 להאזנה: מסכת תענית, דפים טז-יז.   לכל השיעורים (עולים זה אחד זה עד לי"ד בניסן): לחץ כאן

קרא עוד

לכבוד ברכות מח: סיפור ילדים חינם!

הסיפור על שלומציון המלכה וינאי המלך מככב בדף היומי, וגם בספר שלנו "אוצר בשמים". זו הזדמנות לשתף גם את הילדים בדף היומי – למה שלא ישמעו את הסיפור הזה לפני השינה? אז הנה גרסת השמע של הסיפור, חינם. מוזמנים לשמוע ולהשמיע לילדים! (אורח מיוחד, בתפקיד יועצי המלך: מתן צור) לסיפור – לחצו כאן

קרא עוד

עד שהרצפה תתייבש – לפרשת יתרו תש"פ

שיתוף פעולה משפחתי עם אולפני אתרוג, שתי דקות מוסרטות לפרשת השבוע ולחיינו: כתבו לנו והצטרפו לקבלה בכל שבוע ישר אליכם! שבת שלום, חיים וצוות אולפני אתרוג על שחקניו: אמציה, ישורון, צבי, עודד ומשה האיתן.

קרא עוד

עד שהרצפה תתייבש – לפרשת בשלח תש"פ

שיתוף פעולה משפחתי עם אולפני אתרוג. כתיבה והגשה: חיים. קטעי משחק בפתיחה ובסיום: ישורון, עודד, צבי ומשה האיתן. להצטרפות לקבלת הסרטונים ישירות בווטסאפ בכל יום שישי (לא בקבוצה!), לחצו על כפתור הווטסאפ בתחתית העמוד ובקשו שנצרף אתכם. שבת שלום!

קרא עוד

שקדיות מסתתרות

השקדייה פורחת וט"ו בשבט מתקרב, אבל לא חוכמה לשיר שירים שנכתבו במיוחד על השקדיות הפורחות. השקד הפורח בארץ ישראל מופיע בשירים רבים שלא מכוונים דווקא לט"ו בשבט, ומציץ מבין החרכים באהבת הארץ ויופייה. האזינו לרשימת ההשמעה שלנו בספוטיפיי: דרך ארץ השקד שקדיות פורחות בשירים העבריים // צילום: יעל האיתן // אין זו רשימת שירי ט"ו בשבט, אלא שירים שהשקד פורח

קרא עוד

עד שהרצפה תתייבש – לפרשת בא תש"פ

שתי דקות לפרשת השבוע בשיתוף פעולה משפחתי עם אולפני אתרוג. כתיבה והגשה: חיים. משחק בפתיחה ובסיום: ישורון, עודד, צבי ומשה האיתן. להצטרפות למקבלי הסרטונים בווטסאפ בכל יום שישי (לא קבוצה, שליחה ישירות), לחצו על הכפתור של ווטסאפ בתחתית העמוד וכתבו לנו.

קרא עוד

אין זו אגדה

אגדה היום הגעתם לאגדה בדף היומי? אפשר ללמוד אגדה לעומק! חפשו בתגיות ובקטגוריות האתר "אגדה", קנו את סט "אל העין" בחנות שלנו, ולמדו את מאמרי האגדה על סדר הדף היומי המופיעים באתר "פורטל הדף היומי": לחצו על "להרחיב" > "מפרסם" > "אגדה היום".

קרא עוד

מן האפר אל הפאר

מירושלים בחורבן הבית – לבנייה בירושלים של היום. סרטון מיוחד שהוקרן בצעדת תשעה באב התשע"ט של תנועת ריבונות. הבימוי, הצילום וההפקה של אולפני אתרוג.

קרא עוד