מתוך ספר הסיפורים ליום העצמאות “ולתפארת מדינת ישראל”, בהוצאת דברי שיר. לרכישת הספר לחצו כאן צנעני התעורר בבהלה. ידעתי, אמר לעצמו, אסור לי לישון בטיסות. לא היה לו הסבר מדעי לזה, אבל היה לו ברור שככל שעולים יותר לגובה, החלומות נעשים

בס”ד   אז מה, אחי, האמנת שנשב פה שוב ביחד? מה חשבת, שנגמור אחרי שתי עונות? תראה, הרבה אנשים חשבו שלא תהיה עוד עונה. הסיום של העונה השנייה, עם חורבן הבית, היה קטלני לגמרי. אבל בינינו – כולם חיכו ש”ישראל”

  קול תרועה חזקה העיר את מכיר. הוא פקח את העיניים ולא ראה מסביבו כלום. לא את הבית, לא את השדה, לא את הכרם, לא את אנשי שבט אפרים שמהם ברח, רק חושך. ככל ששם לב לפחות דברים שהוא רואה,