התאריך הזה, ששמענו כל יום
שכתוב בכל מקום
שמרוסס בגרפיטי
שחרוט על תמונות.
מופיע על סטיקרים
צועק בהפגנות.
התאריך הזה, על כותרות בעיתונים
בחדשות
על שלטים בכבישים.
שגורם לנו להתאחד
או להאשים.
שאזכורו כולו כאב,
בלתי נתפס ואכזרי.
וים של דמעות ואוסף סיפורי גבורה
של מה שלא חשבנו שיקרה
אבל קרה.
צרוב על דף ההיסטוריה
באותיות שחורות
עומד נכלם מול כל
התקופות האחרות.

ופתאום –
זה מופיע שם ברקע
7 באוק’, כי אין מקום
זה לא כאב ועצב
רק… איזה יום היום

ולא יודעת למה היה מוזר לי לראות אותו
כל פעם שהדלקתי את המסך
ולמה הפתיע אותי כל כך
לראות כל הזמן את הפרט הטכני
שממילא יתחלף בשתים עשרה בלילה
כשכבר שנה
שהוא צרוב בליבי
תמיד ברקע
בצד ימין למעלה

7.10
לא בתור שבעה באוקטובר, סתם התאריך שבו כתבתי את זה