בשנים האחרונות יצא לנו לערוך הרבה ספרים על פרשת השבוע, או יותר נכון: סביב פרשת השבוע. בספרים רבים פרשת השבוע אינה נושא בפני עצמו; הספר יכול לעסוק בכל מיני נושאים, מכל מיני זוויות, אבל הכל בנוי סביב הציר של פרשת

"כל המרבה הרי זה משובח"? אולי בפסח, אבל חנוכה מזכיר לנו שלפעמים עדיף מעט מהרבה. לא צריך ניסים בשביל לראות איך מעטים עדיפים על רבים. אנחנו יכולים לראות זאת למשל בטקסטים שאנחנו כותבים: מכתבים, מסמכים, שלא לדבר על סיפורים ומאמרים.

כבר בגן הילדים, כל פעוט ופעוט עוד בטרם יידע מקווים ליצור אות כבר אז, כמין קסם, כעין סוד ורז, נמשך האדם אל השיר המחורז את זאת לא יוכל להסביר במפורט גם ביום בו יכתוב עבודת דוקטורט אך באופן כללי –

לא קבלה, לא מיסטיקה, אפילו לא לבאר את המודל הבסיסי של תורת הנסתר – שבע הספירות. אבל מה לעשות, המודל הזה – שבמובן מסוים שימש ליצירת שמים וארץ – הוא המודל הטוב ביותר שהצלחתי למצוא לעצמי לפני יצירה. כשאני רוצה