מתוך ספר הסיפורים ליום העצמאות “ולתפארת מדינת ישראל”, בהוצאת דברי שיר. לרכישת הספר לחצו כאן

(פרסום ראשון: ynet, יום העצמאות התשע”ג)

לולא אותה החלטה גורלית, ההיסטוריה הייתה נראית אחרת לגמרי.

הכל כבר היה מוכן. ההפקה הגרנדיוזית ביותר מאז מעמד הר סיני עמדה לצאת לדרך, ברגע הינתן האות. לפרויקט גויסו מיטב המשאבים בשמים ובארץ: שופר, ברקים, מן, צפרדעים, עמוד ענן, אבני אלגביש ואתון מדברת. לכל אלו הצטרפו אמצעים חדשים שטרם נוסו בעבר, וזו הייתה אמורה להיות הופעת הבכורה שלהם: רובוט עשוי רוח, צלחת מעופפת, אופנוע קודש, מלגזת אש ועוד.

גוריוניהו התשבי, נזיר מתבודד פרוע שיער ממדבר יהודה שהוכתר לנביא לצורך המשימה, קיבל מלמעלה את הפיקוד על המבצע. אף שהיה מדובר במבצע מורכב וסבוך, משימתו של הנביא הזקן הייתה פשוטה לחלוטין: להניף את המטה שלו באוויר. ברגע שזה יקרה, תצא אש מן השמים היישר אל בניין עצרת האו”ם, ותאכל כליל את כל השגרירים שהתכנסו להצבעה, למעט האוסטרלי; הוא יצביע בעד, וכך תעבור פה אחד ההחלטה להקים מדינה ליהודים.

בזה עדיין לא הסתיימה התכנית: בשלב הבא, כשכל העולם הערבי יתקומם ויגיב במלחמה נגד המדינה שמנסה לקום, יניף שוב גוריוניהו את מטהו השמיימה, וזה יהיה האות לפריצת מתקפה משולבת בארץ ישראל. הכנרת, ים המלח וים סוף ייבקעו ויציפו את הסורים, הירדנים והמצרים בהתאמה; מרכבת אש תהדוף את הצבא הלבנוני; שאר הצבאות יחוסלו בידי הר געש שייברא יש מאין במיוחד לאירוע זה. מעלית יעקב תשמש כאמצעי מילוט לכוחות במקרה שהמצרים יצליחו לפלוש בכל זאת, אם נחיל הארבה ישכח מה הוא אמור לעשות מולם (שלושת אלפים ושלוש מאות שנה, מי זוכר?). נוסף על כל אלו יגיע לחזית גדוד של היפופוטמים טורפים להילחם במי שבמקרה יישאר. סביר שלא יהיה בו צורך, אבל למי אכפת, זה לא עולה כסף ליושב במרומים.

אין ספק, זאת הייתה יכולה להיות ההצגה הכי טובה בהיסטוריה, יותר מקריעת ים סוף, הפיכת סדום ושר הטבעות ביחד. אבל פתאום, רגע לפני שעת השי”ן, כשהמלאך גבריאל כבר עמד עם מצית בוער מעל העצרת בניו יורק, יצאה בת קול והודיעה על ביטול הפרויקט. שינוי בתכנית, היא אמרה. התפקיד המרכזי יעבור מגוריוניהו הנביא לדוד בן־גוריון, במקום מופע פירוטכני באו”ם יד ההשגחה פשוט תדאג שיהיה רוב בעד, מלחמת השחרור לא תוכרע בנסים גלויים אלא בעזרת צבא טרי ומינימלי שינצח את כל הצבאות שמסביב. זה יארך קצת זמן, יותר מהמתוכנן, אך הרעיון של מהלך מהיר בתוך פחות משבוע ייבחן שוב בעוד תשע עשרה שנה.

ההודעה מלמעלה הסתיימה, וכל הרי הגעש וכל הסערות, כל המלאכים וכל ההיפופוטמים, עמדו חיוורי פנים ושאלו: “למה?”

כי אין בזה צורך, אמרה בת הקול, חבל על כל הטררם. אחרי אלפי שנות היסטוריה, בני האדם בוגרים מספיק בשביל להבין שעושים להם נס, גם בלי להפוך את העולם.