פסח בא, האביב פורח והגנים לובשים לבן. זוגות חדשים מתארסים כמו פטריות אחרי הגשם, קול התור ושיר השירים נשמע בארצנו. ניצנים נראו בארץ!

לכל הזוגות האוהבים – ולאוהבי האביב והאהבה – שירי אביב מהשירה העברית, שהם גם שירי אהבה, ושירי אהבה וחתונה – שהם גם שירי אביב. להאזנה, לקריאה ולשליחה לזוג המתארס החדש הקרוב אליכם.

 

 

קוּמִי צְאִי

חיים נחמן ביאליק

נעמי שמר

 

קוּמִי צְאִי, אֲחוֹתִי כַלָּה,

קוּמִי צְאִי, קוּמִי צְאִי –

בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי:

מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי

נִרְאָה צִיץ, נִרְאָה צִיץ,

נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל בֵּיתִי.

 

עָבַר חֶסֶד אֵל בָּאָרֶץ

עַל כְּנַף אוֹר, עַל כְּנַף אוֹר –

וּבַפְּלָגִים נָפְלָה רִנָּה:

לִבְלְבוּ בַגָּן הָעֵצִים,

אָבִיב בָּא! אָבִיב בָּא!

הַדֻּבְדִּבְנִיָּה הִלְבִּינָה.

 

פֶּרַח דּוֹדַי נָתַן רֵיחוֹ –

וַיְחִי, וַיְחִי

צְאִי בָרְכִיהוּ בַּאֲבִיבֵךְ;

אֶת אֲבִיבִי בָּךְ אַשְׁכִּינָה

אַף אֲנִי, אַף אֲנִי

וַאֲבָרְכֵךְ וַאֲנִיבֵךְ.

 

יַחְדָּו נַפְלִיג אֶל הַשָּׂדֶה,

אֶל הָהָר וְאֶל הַגָּיְא,

וַאֲלַקְּטָה שָׁם זִכְרִיּוֹת;

אָסֹף אֶאֱסֹף

פְּנִינֵי טַל, פְּנִינֵי טַל –

אֶל צַוָּארֵךְ מַרְגָּלִיּוֹת.

 

וּבְצַמָּתֵךְ קִשּׁוּר תְּכֵלֶת,

עוֹטָה אוֹר, שִׂמְלַת צְחוֹר,

צְאִי אֵלַי כְּחֶזְיוֹן רוּחַ!

וִיהִי שְׂחוֹקֵךְ מָלֵא חֵן,

וְנָהַרְתְּ, וְשָׂחַקְתְּ,

וִיהִי רֵיחֵךְ כַּתַּפּוּחַ.

 

יַחְדָּו נֵרֵד אֶל הַמַּעְיָן,

וְכָמוֹךְ, מָלֵא רֹךְ,

עַלִּיז, בָּהִיר וְאַוְרִירִי,

תַּחַת שְׁמֵי אֲ־דֹנָי

עִם הַגַּל וְעִם הַדְּרוֹר

יַזְהִיר אַף יְצַלְצֵל שִׁירִי.

 

אֲחוֹתִי רוּחָמָה

נעמי שמר

 

כְּבָר מִזְּמָן רָצִיתִי, אֲחוֹתִי רוּחָמָה,

לוֹמַר לָךְ מִלִּים חַמּוֹת.

לֹא הָיָה לִי כֹּחַ, רוּחַ בִּי לֹא קָמָה

לָשִׁיר לָךְ כְּמוֹ שְׁלמֹה.

 

מֹר וְקִנָּמוֹן, כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים

אוֹי לִי בַּלֵּילוֹת וַאֲבוֹי לִי בַּיָּמִים.

 

לָךְ הָיִיתִי שָׁר

הַרְאִינִי נָא מַרְאַיִךְ

יָפָה אַתְּ כְּמוֹ פַּרְדֵּס,

קוֹמָתֵךְ תָּמָר, אֹחַז בְּסַנְסִנַּיִךְ

הָנִיחִי וַאֲטַפֵּס.

 

לָמָּה אַתְּ שׁוֹתֶקֶת, אֲחוֹתִי רוּחָמָה?

הִנֵּה קוֹל הַתּוֹר הוֹמֶה.

מַעְיַן גַּלִּים, בְּאֵר אֲשֶׁר נֶחְתָּמָה

עָצוּב לִי, אֲנִי צָמֵא.

 

בָּאָבִיב אַגִּיעַ מְאֹהָב פִּי כַּמָּה

אֵלַיִךְ עִם הַזָּמִיר

וַאֲנִי וְהוּא וַאֲחוֹתִי רוּחָמָה

אֶת שִׁיר הַשִּׁירִים נָשִׁיר.

 

מֹר וְקִנָּמוֹן, כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים

אוֹר לִי בַּלֵּילוֹת וְחַג לִי בַּיָּמִים.

 

הָאוֹהֲבִים אֶת הָאָבִיב

יורם טהרלב

שלום חנוך

 

מִי הָיוּ שָׁם? הִיא וְהוּא,

הִיא וְהוּא

עִם הַהִי וְהַהוּ וְהַנּוּנִינוּ…

בַּשָּׂדֶה לְבַד הָלְכוּ.

וְהַצִּפּוֹרִים סָבִיב

מְזַמְּרוֹת בְּקוֹל עָדִינְג:

דִּינְגָּה דִּינְגָּה דִּינְג

דִּינְגָּה דִּינְגָּה דִּינְג

לָאוֹהֲבִים הָאוֹהֳבִים אֶת הָאָבִיב.

 

מָה גְּבוֹהָה הִיא הַקָּמָה,

הַקָּמָה

עִם הַהִי וְהַהוּ וְהַנּוּנִינוּ…

שָׁם שָׁכְבוּ הֵם בַּחַמָּה.

וְהַצִּפּוֹרִים סָבִיב

מְזַמְּרוֹת בְּקוֹל עָדִינְג:

דִּינְגָּה דִּינְגָּה דִּינְג

דִּינְגָּה דִּינְגָּה דִּינְג

לָאוֹהֲבִים הָאוֹהֳבִים אֶת הָאָבִיב.

 

הֵם הִגִּישׁוּ פֶּה אֶל פֶּה רַךְ,

פֶּה רַךְ

עִם הַהִי וְהַהוּ וְהַנּוּנִינוּ…

הַחַיִּים הֵם פֶּה־פֶּה־פֶּרַח.

וְהַצִּפּוֹרִים סָבִיב

מְזַמְּרוֹת בְּקוֹל עָדִינְג:

דִּינְגָּה דִּינְגָּה דִּינְג

דִּינְגָּה דִּינְגָּה דִּינְג

לָאוֹהֲבִים הָאוֹהֳבִים אֶת הָאָבִיב.

 

קַח, לָכֵן, אֶת הַחַיִּים,

הַחַיִּים

עִם הַהִי וְהַהוּ וְהַנּוּנִינוּ…

בָּאָבִיב עֲשֵׂה חַיִּים

כְּמוֹ הַצִּפּוֹרִים סָבִיב

הַמְּזַמְּרוֹת בְּקוֹל עָדִינְג:

דִּינְגָּה דִּינְגָּה דִּינְג

דִּינְגָּה דִּינְגָּה דִּינְג

לָאוֹהֲבִים הָאוֹהֳבִים אֶת הָאָבִיב.

 

מִשִּׁירֵי אֶרֶץ אַהֲבָתִי

לאה גולדברג

דפנה אילת

 

מְכוֹרָה שֶׁלִּי, אֶרֶץ נוֹי אֶבְיוֹנָה –

לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת, לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר.

וְשִׁבְעָה יָמִים אָבִיב בַּשָּׁנָה

וְסַגְרִיר וּגְשָׁמִים כָּל הַיֶּתֶר.

 

אַךְ שִׁבְעָה יָמִים הַוְּרָדִים פּוֹרְחִים,

וְשִׁבְעָה יָמִים הַטְּלָלִים זוֹרְחִים,

וְשִׁבְעָה יָמִים חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים,

וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בָּרְחוֹב

וְנוֹשְׂאִים חִוְּרוֹנָם אֶל הָאוֹר הַטּוֹב,

וְכָל קַבְּצָנַיִךְ שְׂמֵחִים.

 

מְכוֹרָה שֶׁלִּי, אֶרֶץ נוֹי אֶבְיוֹנָה –

לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת, לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר.

רַק שִׁבְעָה יָמִים חַגִּים בַּשָּׁנָה

וְעָמָל וְרָעָב כָּל הַיֶּתֶר.

 

אַךְ שִׁבְעָה יָמִים הַנִּרוֹת בְּרוּכִים

וְשִׁבְעָה יָמִים שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים,

וְשִׁבְעָה יָמִים הַלְּבָבוֹת פְּתוּחִים,

וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה,

וּבָנַיִךְ בְּנוֹתַיִךְ חָתָן כַּלָּה,

וְכָל קַבְּצָנַיִך אַחִים.

 

חֲגִיגַת אָבִיב

דודו ברק

שייקה פייקוב

 

בַּחֶרְמוֹן נָמֵס הַשֶּׁלֶג

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

בַּחֶרְמוֹן זוֹרֵם לוֹ פֶּלֶג

בַּחֲצִי הַלֵּיל.

אַבָּא שָׁם עַל הַר הַשֶּׁלֶג

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה,

שָׁר שִׁירִים עַל נֵס וָפֶלֶא

עִם כָּל יִשְׂרָאֵל.

 

הָאָבִיב שׁוּב צוֹהֵל

וְאִתִּי מִשְׁתּוֹלֵל,

אֵיזֶה לַיְלָה, אֵיזֶה לַיְלָה

אֵיזֶה לַיְלָה, אֵיזֶה לֵיל.

 

בַּבִּקְעָה תָּמָר פּוֹרֵחַ

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה,

הַיָּרֵחַ שָׁם זוֹרֵחַ,

בַּחֲצִי הַלֵּיל.

שָׁם אָחִי וַדַּאי שׁוֹמֵעַ

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה,

אֶת שִׁירֵנוּ הַשָּׂמֵחַ

כָּאן בְּיִשְׂרָאֵל.

 

בַּמִּדְבָּר הוֹלֵךְ הַחֹשֶׁךְ

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה,

שֶׁקֶט הַס בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן

בַּחֲצִי הַלֵּיל.

לְדוֹדִי עֵינֵי נְחֹשֶׁת

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה,

וְגַם הוּא חוֹגֵג כְּמוֹ שֶׁ…

כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.

 

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה,

עִם נֵרוֹת וּגְבִיעַ יַיִן

בַּחֲצִי הַלֵּיל.

וְכוֹכָב מֵאִיר עֵינַיִם

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה,

לִי מוֹסֵר בִּרְכַּת שָׁמַיִם

וּלְכָל יִשְׂרָאֵל.

 

עֵץ הָרִמּוֹן

יעקב אורלנד

ידידיה אדמון

 

עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ

בֵּין יַם הַמֶּלַח לִירִיחוֹ.

שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,

שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.

 

אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָד

רֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת.

אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן

מִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.

 

אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,

אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת

שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים

וְקוֹל קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.

 

לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,

לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,

מַה לִּי חֵיל אֶלֶף וּמָה רְבָבָה?

לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.

 

שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,

שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ.

לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,

בּוֹאִי כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.

 

שִׁיר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר

אמיר גלבע

גידי קורן, שלמה ארצי

 

פִּתְאוֹם קָם אָדָם בַּבֹּקֶר

וּמַרְגִּישׁ כִּי הוּא עַם וּמַתְחִיל לָלֶכֶת,

וּלְכָל הַנִּפְגָּשׁ בְּדַרְכּוֹ קוֹרֵא הוּא שָׁלוֹם.

 

דְּגָנִים עוֹלִים מוּל פָּנָיו מִבֵּין חֲרִיצֵי הַמִּדְרֶכֶת.

וְנִיחוֹחוֹת לְרֹאשׁוֹ מַדִּיפִים עֲצֵי אִזְדָּרֶכֶת.

הַטְּלָלִים רוֹסְסִים וְהָרִים, רִבּוֹא קַרְנַיִם,

הֵם יוֹלִידוּ חֻפַּת שֶׁמֶשׁ לִכְלוּלוֹתָיו.

 

וְהוּא צוֹחֵק גְּבוּרַת דּוֹרוֹת מִן הֶהָרִים,

וְנִכְלָמוֹת מִשְׁתַּחֲווֹת הַמִּלְחָמוֹת אַפַּיִם,

לְהוֹד אֶלֶף שָׁנִים מְפַכּוֹת בַּמִּסְתָּרִים,

אֶלֶף שָׁנִים צְעִירוֹת לְפָנָיו

כְּפֶלֶג צוֹנֵן, כְּשִׁיר רוֹעִים, כְּעָנָף.

 

פִּתְאוֹם קָם אָדָם בַּבֹּקֶר

וּמַרְגִּישׁ כִּי הוּא עַם וּמַתְחִיל לָלֶכֶת,

וְרוֹאֶה כִּי חָזַר הָאָבִיב

וְהוֹרִיק שׁוּב אִילָן מִן הַשַּׁלֶּכֶת.

 

רֵיחַ תַּפּוּחַ, אֹדֶם שָׁנִי

יורם טהרלב

נחום היימן

 

שׁוּבִי, צִפֹּרֶת, עַל כְּנַף הָרוּחַ,

כְּבָר בְּגַנִּי פִּתַּח הַסְּמָדַר.

לֵב כָּל יַחְמֹד נִצַּת הַתַּפּוּחַ,

גֶּשֶׁם הָלַךְ וְחֹרֶף עָבַר.

 

מִי לָךְ יָבִיא אֶת זוֹ הָאִגֶּרֶת?

מִי יִשָּׂאֵך כַּלָּה אֶל גַּנִּי?

קֵן לָךְ אֶבְנֶה עַל בַּד וְצַמֶּרֶת,

רֵיחַ תַּפּוּחַ אֹדֶם שָׁנִי.

 

בּוֹאִי נָא, בּוֹאִי, צְבִיַּת הַחֶמֶד,

בֶּגֶד שֶׁל טַל לָבְשׁוּ הַשָּׂדוֹת.

כְּבָר הֶאֱדִימָה לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ

וּבִגְבִיעֵנוּ יַיִן אָדֹם.

 

הוֹ מִי יָטוּס יִדְאֶה בַּשָּׁמַיִם,

מִי לָךְ יָבִיא בְּשׂוֹרַת הָאָבִיב?

מִי יִשָּׂאֵךְ כַּלָּה עַל כְּנָפַיִם,

מִי אֶל גַּנִּי אוֹתָךְ מִי יָשִׁיב?

 

שׁוּבִי נָא, שׁוּבִי, כִּי תַּם הַחֹרֶף,

שַׁחַר חָדָשׁ הַקַּיִץ הֵבִיא.

שׁוּבִי אֱלֵי קִנֵּךְ, הַצִּפֹּרֶת,

שׁוּבִי צְבִיָּה אֶל עֶרֶשׂ הַצְּבִי.

 

מִי לָךְ יָבִיא אֶת זוֹ הָאִגֶּרֶת?

מִי יִשָּׂאֵך כַּלָּה אֶל גַּנִּי?

קֵן לָךְ אֶבְנֶה עַל בַּד וְצַמֶּרֶת,

רֵיחַ תַּפּוּחַ אֹדֶם שָׁנִי.

 

הַפֶּרַח בְּגַנִּי

אביהו מדינה

אביהו מדינה, משה בן משה

 

מִיּוֹם אָבִיב בָּהִיר וְצַח אוֹתָךְ אֲנִי זוֹכֵר

וּכְבָר מֵאָז הֵיטֵב יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא אֲוַתֵּר,

כִּי לִי הָיִית בָּבַת עֵינִי בְּכָל יוֹם וְכָל לֵיל,

הָיִית לִי כְּמַלְאַךְ הָאֵל מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל.

 

רָצִיתִי לְבַקֵּשׁ יָדֵךְ, רָצִיתִי לָךְ לוֹמַר

סוֹד אַהֲבָה שֶׁבִּלְבָבִי שָׁמוּר מִכָּל מִשְׁמָר.

רָצִיתִי לָךְ לוֹמַר אָהַבְתִּי אָהַבְתִּי וְנִגְמַר,

אַךְ לֹא הֵעַזְתִּי גַּם כְּשֶׁהָיָה כְּבָר מְאֻחָר.

 

אַתְּ עוֹלָמִי עִם שַׁחַר,

אַתְּ לִי כָּל הַיּוֹם.

אַתְּ עוֹלָמִי בַּלַּיְלָה, אַתְּ הַחֲלוֹם.

אַתְּ בְּדָמִי, בְּרוּחִי וּבִלְבָבִי,

אַתְּ הַנִּיחוֹחַ הַמָּתוֹק, הַפֶּרַח בְּגַנִּי.

 

מֵאָז הָלַכְתְּ יוֹמִי קוֹדֵר, אָרֹךְ וּמְשַׁעֲמֵם,

לַשָּׁוְא רוֹצֶה אֲנִי לִשְׁכֹּחַ וּלְהִתְעַלֵּם.

חִזְרִי מַהֵר כִּי בִּלְעָדַיִךְ עוֹלָמִי שׁוֹמֵם,

נָדַמּוּ מֵיתְרֵי קוֹלִי וְכִנּוֹרִי דּוֹמֵם…

 

אַתְּ עוֹלָמִי עִם שַׁחַר,

אַתְּ לִי כָּל הַיּוֹם.

אַתְּ עוֹלָמִי בַּלַּיְלָה, אַתְּ הַחֲלוֹם.

אַתְּ בְּדָמִי, בְּרוּחִי וּבִלְבָבִי,

אַתְּ הַנִּיחוֹחַ הַמָּתוֹק, הַפֶּרַח בְּגַנִּי.

 

עֵץ הַתַּפּוּחַ

איסקובסקי מיכאיל וסילייביץ’, תרגום: יעקב שבתאי

מאטוויי בלאנטר

 

מָה יָפֶה מִצֶּבַע עֵץ תַּפּוּחַ

הָעוֹמֵד בַּגַּן בִּמְלֹא פְּרִיחָה?

מָה יָפֶה מֵרֶגַע לֹא יָדוּעַ

עֵת אֲהוּב לִבִּי הוֹלֵךְ וּבָא?

 

בַּשִּׂמְלָה הַלְּבָנָה פֶּרַח,

בַּשִּׂמְלָה הַלְּבָנָה.

כְּשֶׁיָּדוֹ עַל כַּף יָדִי תָּנוּחַ

וְאֶשְׁמַע אֶת שְׁמִי עַל שִׂפְתוֹתָיו

נִשְׁמָתִי כְּעֵץ לִבְנֶה תָּנוּעַ

וְלִבִּי כְּיָם עוֹלֶה גְּדוֹתָיו.

 

עַל שָׂדוֹת שְׁקֵטִים לִמְלֹא הָעַיִן

לַיְלָה כְּבָר יָרַד וְכוֹכָבִים.

שִׁכּוֹרִים נֵלֵךְ וְלֹא מִיַּיִן

כְּמוֹ נִגּוּן נוֹדֵד בַּמֶּרְחָבִים.

 

בַּשִּׂמְלָה הַלְּבָנָה פֶּרַח,

בַּשִּׂמְלָה הַלְּבָנָה.

מִסָּבִיב גַּנֵּי הַפְּרִי וְרֵיחַ

שֶׁל אָבִיב חָדָשׁ וְשֶׁל פְּרִיחָה.

עַל רֹאשֵׁנוּ מְטַיֵּל יָרֵחַ

מְאוֹרוֹ שָׁקוּף וּמְכֻשָּׁף.

 

כֹּה בָּהִיר הַקֹּר וְלַח הָעֵשֶׂב

שֶׁצָּבַע יָרֹק אֶת הַשְּׁבִילִים.

אֵי מִשָּׁם הַרְמוֹנִיקָה בְּעֶצֶב

אֶת שִׁירָהּ תָּשִׁיר לְלֹא מִלִּים.

 

בַּשִּׂמְלָה הַלְּבָנָה פֶּרַח,

בַּשִּׂמְלָה הַלְּבָנָה.

מָה יָפֶה מִצֶּבַע עֵץ תַּפּוּחַ

הָעוֹמֵד בַּגַּן בִּמְלֹא פְּרִיחָה?

מָה יָפֶה מֵרֶגַע לֹא יָדוּעַ

עֵת אֲהוּב לִבִּי הוֹלֵךְ וּבָא?

 

אַבָּא בּוֹנֶה

שמרית אור

יוריק בן דוד

 

כַּמָּה נָעִים בִּשְׁעַת סִפּוּר,

הַשָּׁעָה הֲכִי נִפְלָאָה,

כָּךְ לָשֶׁבֶת סָבִיב וּלְהַקְשִׁיב

לְסִפּוּר שֶׁל אַבָּא בּוֹנֶה.

 

כְּשֶׁהוּא מַתְחִיל רַק לְסַפֵּר

אֶת לִבֵּנוּ הוּא שׁוֹבֶה.

זוֹ שָׁעָה גְּדוֹלָה זֶהוּ זְמָן נִפְלָא,

עוֹד סִפּוּר עִם אַבָּא בּוֹנֶה.

 

סִפּוּרִים שֶׁהוּא מְסַפֵּר

נִשְׁאָרִים אִתָּנוּ יוֹם וָלֵיל

אִם נִישַׁן אוֹ נִשְׁתּוֹלֵל.

 

סִפּוּרִים כֹּה נִפְלָאִים

תָּמִיד מְשַׁעְשְׁעִים,

עוֹד סִפּוּר נֶחְמָד עַל זְאֵב אֶחָד

זֶה הַזְּמָן הֲכִי מַתְאִים.

 

דִּינוֹזָאוּרִים עַל הַדֶּשֶׁא

מְשַׂחֲקִים בְּחֵץ וָקֶשֶׁת.

סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת,

עַל נִסִּים וְנִפְלָאוֹת

זֶה מְעַנְיֵן מְאוֹד!

 

אַבָּא בּוֹנֶה בִּשְׁעַת סִפּוּר

מוֹצֵא מָקוֹם מְיֻחָד,

הוּא אוֹסֵף אָז אֶת כֻּלָּנוּ

תַּחַת מִטְרִיָּה אַחַת.

 

הוּא מְסַפֵּר עַל אוֹהֲבִים וְעַל פִּרְחֵי אָבִיב

זוֹ שָׁעָה גְּדוֹלָה זֶהוּ זְמַן נִפְלָא

עוֹד סִפּוּר עִם אַבָּא בּוֹנֶה.

 

 

ולקראת הקיץ…

 

תִּלְבְּשִׁי לָבָן

נעמי שמר

 

בַּקַּיִץ הַזֶּה תִּלְבְּשִׁי לָבָן,

תַּחְשְׁבִי מַחְשָׁבוֹת בְּהִירוֹת.

אוּלַי תְּקַבְּלִי מִכְתַּב אַהֲבָה,

אוּלַי נַעֲשֶׂה בְּחִירוֹת.

 

אֲנִי אֶבְחַר בָּךְ וְאַתְּ בִּי תִּבְחֲרִי

וּבְיַחַד נִהְיֶה לְרֹב,

אִם בַּקַּיִץ הַזֶּה תִּלְבְּשִׁי לָבָן

וְתִתְפַּלְּלִי לְטוֹב.

 

בַּקַּיִץ הַזֶּה תִּלְבְּשִׁי לָבָן

וְכָכָה תֵּצְאִי לְבַלּוֹת,

בַּקַּיִץ הַזֶּה נַעֲשֶׂה חֲתֻנָּה

וִיהִי חֶלְקֵךְ עִם הַכַּלּוֹת.

 

נֵצֵא מִן הַדַּעַת בַּקַּיִץ הַזֶּה

וְאַחַר כָּךְ נֵדַע שַׁלְוָה,

יִקְרֶה לָנוּ נֵס בַּקַּיִץ הַזֶּה

אִם רַק תִּלְבְּשִׁי לָבָן.