כשהמן ניסה לגייס ולרתום את המלך על חיסול היהודים לחתום לקמפיין שלו היה סלוגן מיוחד: “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד” סיסמה קולעת, משכנעת ומדויקת: אם העם מפורד – נחסל אותו בשקט אז בכל שנה יש קמפיין נגדי: לך כנוס את

התחלנו! עד 0:00 בלילה, אפשר יהיה להשאיר פה (בתגובות) בקשות אישיות למשלוחי מנות, למי שתרצו ולכל יעד שתרצו. חיים ישתדל לתת לכם את הטקסט המקורי והיצירתי ביותר. בע”ה גם ייצאו לו חרוזים (ואם לא, הוא יאלתר). אפשר גם להשאיר הודעה

  אישית או אזורית: משפחות רבות מתפקדות בפורים כג’ימייל אנושי: בשעת בוקר מוקדמת (או יום-יומיים-שבועיים מראש, למשקיענים) לוחצים על “העבר לכולם” ומיד מתחילים לשכפל את משלוח המנות בעשרות עותקים. לשכן מלמעלה, לשכן מלמטה, לחברים, לחיילים, לסבתא ולגננת. איך כותבים בנימה

לשמות (או שמות משפחה) נריה, אוריה, מוריה, דריה ושאר החבריא חייב איניש לבסומי, כלומר לשתות, בפוריא חייב אדם להתבסם מכל היופי בבריאה חייב אדם לטעום עוגה או לחמנייה טרייה חייב לתת חיוך אפילו לפקח של עירייה חייב לרצות ברכה ושפע,

לשמות (או שמות משפחה) אריאל, גבריאל, יעל, שמואל, אנאל, אריאל, ליאל ושאר כמותם בישראל פורים שמח וצוהל פורים מושיע וגואל פורים משפיע ופועל פורים של תשובה לשואל פורים של אחדות והקהל פורים של קפה עם הל פורים לכל בית ישראל

לשמות (או שמות משפחה): רון, אהרון, ירון, לירון, מירון, שרון, אחירון, ברון, אגרון (אפשר גם רונאל ואהרונוביץ’, בעיקרון) בפורים מנסה כל אחד, בעיקרון, לחטוף עוד שמחה, עוד שיר בגרון לאפסן ולשמור היטב בארון לימים של עצבות, דכדוך וחיוורון ובכל זאת,

לשמות שמתחילים במ’   בחג המרומם – מה שחשוב מתחיל במ”ם: מקרא מגילה, היא מגילת אסתר מתנות לאביונים כמה שיותר משלוח מנות ומטעמים לסעודה משתה ושמחה עד דלא ידע וגם: מסיבה וחגיגה, מסכה על הפנים ממתקים בלי הפסקה ומטווח רעשנים

לשמות המשפחה מן, נאמן, סימן, סולימן, בנזימן (וגם צימרמן, שפיגלמן, קרמרמן וכו’ אם מתאמצים קצת)   גם אם לא אבדיל בין מרדכי להמן גם אם לא אבדיל בין פולין לתימן בין קשקוש מאולתר ליצירת אמן בין נחמן שי לנחמן מאומן

לאביחי, אליחי, עמיחי, יוחאי ועוד מעם ישראל (חי)   גם אם לא אבדיל בין המן למרדכי גם אם לא אבדיל בין יין מזוג ליין חי בין אחיותיי לאחיי, בין בר משקאות לבר יוחאי בין סטטיק ובנאל ליהודה עמיחי גם אם

  לגבאים, רכזים ושאר עוסקים בצרכי ציבור   “וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה, הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם…”   יש פרט אחד שלא כתוב במגילה: מי ארגן בשושן עצרת תפילה? מי כינס יהודים מפה ומשם? מי הקהיל אותם יחד לעמוד

כאשר אחשוורוש שתה כבר עד-לא-ידע ושתי בדיוק חיכתה בטרמפיאדה ועוברים הרכבים, מעלים עשן אבל איש לא עוצר לכיוון שושן בסוף, בייאוש, היא סימסה לסריסים: “אני לא מספיקה לבוא, מה עושים?” כך ושתי את גורלה חרצה רק כי לא זכתה לשום

אילו פינו מפיק סוכריות ואזנינו אזני המן וכל כספנו מטבעות שוקולד, וכל זמננו פסק זמן וכל היערות עצי קקאו וכל האוקיינוסים יין אין אנחנו מספיקים להשיב כגמולכם הטוב עדיין (או: אין אני מספיק/ה להשיב כגמולך הטוב עדיין) ובכל זאת, משלוח

אמר המן למרדכי:  יהודי שכמותך, אולי תגלה לי מה סוד ההצלחה? “אמר מרדכי: זה פשוט ממש כל מה שצריך הוא להיות משולש. שני קווים שיוצאים לימין ושמאל כל אחד תופס זווית, להיפגש לא יכול אבל לשני הקווים הנגדיים – וזה

אחשוורוש שילם בשוטף פלוס פלוס; רק בסוף הוא תיגמל את מרדכי עם הסוס המן קיבל אישור לתכניות, והכל התפוצץ; הן נתלו בספק, והוא עצמו – על העץ עסקה של עשרת אלפים – התבטלה סולקה המלכה, אז הבורסה נפלה אך בשורה

ל___________ שכנינו הכי יקרים! לא באנו לבקש סליחה על הרעש (ממילא הכל רועש בפורים) לא באנו גם לבקש סוכר (כל משלוחי המנות מסוכרים) לא באנו אפילו לבקש מפתח (השמחה פותחת את כל השערים!) באנו לומר שאין עליכם, שלזכות בשכנים כמותכם