Lesson Progress
0% Complete
סימני הניקוד מייצגים חמש תנועות בעברית המודרנית:
תנועת a,
תנועת e,
תנועת i,
תנועת o,
תנועת u.
*
עיצור + תנועה = הברה – צליל שלם:
l + a = la | ל + קמץ = לָ
m + i = mi | מ + חיריק = מִ
*
לא מנקדים מתוך שמיעה, אלא מתוך היכרות עם המהות של כל אחת מן התנועות בעברית (הרבה יותר מ־5 תנועות), ומתוך ידיעה והבנה של משמעויותיה הדקדוקיות.
מיד אחרי לימוד המושגים הבסיסיים נעבור על כל סימני הניקוד ועל התנועות שהם מייצגים, יש למה לחכות!
לפוסט הזה יש 2 תגובות
מה הטעם בימנו במשמעות דקדוקית (היינו למשל חולם מלא מול חסר), אם היא אינה באה לידי ביטוי בהגייה או בשמיעה?
היי שי! האמת שהתשובה כבר נמצאת בשאלה שלך… הדיוק בניקוד חשוב לא בגלל ההגייה והישמעות המילים, אלא בגלל המשמעות הדקדוקית. עצם קיומן של המילים ראוי לשמו עוד לפני שהגינו אותן. הניקוד מראה לנו כיצד נוצרה המילה, ממה היא מורכבת, ומה המשמעות המדויקת שלה. הוא חושף אותה מבפנים, ומאפשר לנו להבדיל – לא בשמיעה – בין חָלָב לחָלַב או בין יָמִים ליַמִּים, ועוד רבים. בנוגע לחולם חסר מול חולם מלא, ההבדלים עצומים אפילו יותר. חולם חסר במהותו הוא קובוץ (תוכל לראות את זה בשיעור המתאים בקורס), ואילו חולם מלא מציין הרבה מאוד דברים – מעתק כנעני (תנועת a שהפכה ל-o, כמו למשל בהבדל בין סלאם בערבית לשלום בעברית), כיווץ דיפתונג (שתי תנועות שהתחברו יחד לתנועת חולם) ועוד. ההבדל בין השניים מאפשר לנו לזהות את הצורה המקורית של המילים, ולקשר בין הטיות שונות שלהן.
יותר משהניקוד מאפשר להבדיל בין מילים שונות, הוא מגלה לנו לכל מילה ומילה באופן מהותי מי היא ולאן היא שייכת. גם אחרי שמנקדים, מגלים שיש בעברית הרבה מאוד מילים שמנוקדות אותו דבר בדיוק ובכל זאת משמעותן שונה. כפי שניחשת, זה פשוט לא העניין 🙂