דאבל שש

מאת חיים אקשטיין

1

הָמָן הָיָה אִישׁ מַצְלִיחָן בְּיוֹתֵר.

לֹא גָּאוֹן, לֹא מֻכְשָׁר, גַּם לֹא מִילְיַארְדֵּר,

זֶה פָּשׁוּט הַמַּזָּל שֶׁעָלָיו הִתְלַבֵּשׁ:

בַּקֻּבִּיּוֹת תָּמִיד יָצָא לוֹ שֵׁשׁ־שֵׁשׁ.

2

עַל תַּפְקִיד שַׂר בָּכִיר – קְרָב צָמוּד הָיָה

וְהֻחְלַט לְהַכְרִיעַ עַל פִּי קֻבִּיָּה.

תַּרְשִׁישׁ הִתְמוֹדֵד, גַּם אַדְמָתָא בִּקֵּשׁ,

אַךְ הָמָן נִצֵּחַ – בִּזְכוּת דַּאבֵּל־שֵׁשׁ.

3

כְּשֶׁהַשַּׂר הָמָן חָשׁ חֹסֶר שַׁלְוָה

בִּגְלַל מָרְדְּכַי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּחֲוָה

הוּא סָמַךְ עַל מַזָּלוֹ וְלֹא הִתְיָאֵשׁ:

גַּם מִזֶּה הוּא יֵצֵא עִם שֵׁשׁ־שֵׁשׁ.

4

נִשְׁאַר רַק לְהָטִיל קֻבִּיָּה וּלְהַחְלִיט

מָתַי תִּתְרַחֵשׁ הַהַשְׁמָדָה הַגּוֹרָלִית.

רָצוּי בַּהֶקְדֵּם, שֶׁהִיא לֹא תִּתְפַקְשֵׁשׁ,

אַךְ אֲבוֹי – מָה נָפַל? חֹדֶשׁ שֵׁשׁ־שֵׁשׁ…

5

הַפַּעַם הַגּוֹרָל יָצָא דֵּי אַכְזָר:

אֶסְתֵּר לֹא חִכְּתָה לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר.

הַחֲשָׁשׁ שֶׁל הָמָן בִּמְהֵרָה הִתְמַמֵּשׁ,

הוּא נִתְלָה, גַּם בָּנָיו, חָמֵשׁ־חָמֵשׁ.

6

הַיְּהוּדִים הִפְנִימוּ אֶת כָּל הַסִּפּוּר

וּמֵאָז לֹא עָשׂוּ עִנְיָן מֵהַפּוּר.

כָּל גְּזֵרָה מִשָּׁמַיִם – בְּשִׂמְחָה נְקַבֵּל,

יַחְדָּו, שֵׁשֶׁת־שֵׁשֶׁת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.