לאחר שהמן נתלה על העץ

לסיפור המגילה עוד לא בא הקץ

המלך לא הסכים לבטל את הגזרה

כי מטבעת המלך אין דרך חזרה

ליהודים אזי נשלח רק אישור להתאגד:

“כשיבואו להרוג אתכם – מותר להתנגד”

כאן יכלו היהודים להקים קול נהייה

וללבוש שק ואפר בפעם השנייה

ולטעון ש”האויבים רבים, מהודו ועד כוש”,

ו”אין סיכוי” ו”לא ריאלי”, ולצנוח לייאוש.

אך היהודים בחרו אז בדרך הפוכה:

לראות את האור – ולהגיב בשמחה

וכשהביטו וראו כל האויבים את היהודים

איך המוראל אצלם גבוה, וכולם מעודדים

התמלאו כולם אימה, פחד עז אותם תקף –

האורה והשמחה כך הכריעו את הכף.

 

מימי המן הרשע ועד היום,

החושך והעצבות מאיימים עלינו,

מסתירים מאיתנו את האור, מכבים כל זיק של תקווה.

אבל פורים פוקח את עינינו לראות את האורה,

להתמלא בשמחה,

ובעזרת ה’ יתקיים גם בנו – אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.

 

פורים שמח, יחד ננצח!