(נכתב לסבב האחרון של העליות לתורה – כל עלייה מוקדשת לאוכלוסיה אחרת ולחלקה במלחמה, מלבד עליית חתן תורה.
ניתן לשימוש גם להקפות שמתקיימות במתכונת דומה – כל הקפה מוקדשת לאוכלוסיה אחרת)
ראשון
יעמוד לפנינו בעת סיום התורה
זכר חללים שביום החג נפשם נמסרה
בממ”דים, ברחובות ובפתח בתיהם
מוטלים כספרי תורה שלא זכו להסתיים
זכר גיבורי המלחמה שמסרו נפשם למען עמם
ימציאם ה’ מנוחה נכונה וייקום לעינינו דמם.
ובנו החיים, תקוים הברכה אשר ברך משה את בני ישראל –
יחי ישראל ואל ימות, ויהי מתיו מספר, ועזר מצרינו תהיה.
שני
יעמוד לפנינו בעת סיום התורה
זכר אחינו ואחיותינו בשביה ובצרה
אשר ניסיתם במסה, בכבל עינו רגלם
ועינינו כלות אליהם, עד ישובו בנים לגבולם
גם בשובם, לא נשכח כאבם בחשכת אפלה
ונודה לך שיר חדש על שהוצאתם משעבוד לגאולה.
ותקוים בהם הברכה אשר ברך משה את בני ישראל –
ברך ה’ חילם, היה חופף עליהם כל היום, ותשכון עליהם לבטח.
שלישי
יעמוד לפנינו בעת סיום התורה
אומץ כוחות הביטחון הלוחמים בגבורה
מורישים ים ודרום ומזנקים מן הבשן
באי בדם ובאש ובתימרות עשן
תעמוד גם מסירות נשות העורף ובני ביתן
יחזקם ויאמצם ה’, ויחדש כוחם האיתן
ותקוים בהם הברכה אשר ברך משה את בני ישראל –
בכור שורם הדר להם וקרני ראם קרניהם, בהם עמים ינגחו יחדיו אפסי ארץ.
רביעי
יעמוד לפנינו בעת סיום התורה
כאב השבים מן הקרב בפצע וחבורה
מהם שמסרו אברי גופם למען ארצם ועמם
מהם שנפגעו בנפשם, ואין איש רואה מומם
יעמוד לעינינו כל מאמצם להשתקם ולהחלים
ישלח להם ה’ רפואה מן השמים, בתור שאר החולים.
ותקוים בהם הברכה אשר ברך משה את בני ישראל –
ירחיב ה’ להם, וכלביא ישכנו, כי צדקת ה’ עשו ומשפטיו עם ישראל.
חמישי
יעמדו לפנינו בעת סיום התורה
חבלי אדמת קודש שהיו לתבערה
בדרום ובצפון, נסו בניהם מפני האש,
וחזרו ליישבם ברוח עז ועיקש
המשיב שבות עמו ישיבם לאיתנם ולמרצם
יזרעו שדות, יטעו כרמים וילכו קוממיות בארצם
ותקוים בהם הברכה אשר ברך משה את בני ישראל –
יתמלאו ברכת ה’, ים ודרום וצפון יירשו.
שישי (לפני כל הנערים)
יעמוד לפנינו בעת סיום התורה
עם שלם הנאבק בעוז ותפארה
ברזל ונחושת מנעלם, והקרב לחם חוקם
ועם כל זה, עם כלביא התנשא וקם
מחץ קמיו ומשנאיו בלב אחד ונאמן,
מהלבנון עד פרס, ומעזה עד תימן
הנותן תשועה לעמו, יוסיף ויברכנו בזאת הברכה,
ייתן שלום בארץ ונסו יגון ואנחה.
ותקוים בנו הברכה אשר ברך משה את בני ישראל –
אשריך ישראל מי כמוך, עם נושע בה’, מגן עזרך ואשר חרב גאוותך, ואתה על במותימו תדרוך.