סיום ש"ס מהאגדות: חברים טובים מהכוכבים

אַבְּלֵט הַזָּקֵן יָשַׁב עַל הַגִּבְעָה, סָמוּךְ לַנָּהָר. הוּא זָקַף אֶת הַגַּב, כִּוֵּץ אֶת עַפְעַפָּיו, שָׁקַע בְּמַחְשָׁבוֹת, וּלְפֶתַע אָמַר: "זֶה לֹא יוֹם טוֹב לָדוּג. הַשֶּׁמֶשׁ מַרְאָה סִימָנִים מַדְאִיגִים, הַיָּרֵחַ נָע מִזְרָחִית בְּדִלּוּגִים, כּוֹכָב צֶדֶק נִכְנָס לְמַזַּל דָּגִים".

לְיַד אַבְּלֵט יָשַׁב הַצַּדִּיק הֶחָכָם, מִגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים בְּאֶרֶץ בָּבֶל, שְׁמוּאֵל. הָיָה לוֹ יֵדַע רַב בְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים וְגַרְמֵי הַשָּׁמַיִם, וְהוּא הֶאֱזִין בְּהִתְפַּעֲלוּת לִידִידוֹ אַבְּלֵט, הַחוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים. מַפְלִיא כֵּיצַד הוּא יוֹדֵעַ מָה מַצַּב הַדָּגִים בְּתוֹךְ הַנָּהָר, אָמַר לְעַצְמוֹ.

אַבְּלֵט הַזָּקֵן הִמְשִׁיךְ לַחֲשֹׁב. גֵּרֵד בְּרַקָּתוֹ, רִכֵּז אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ, נָשָׂא אֶת מַבָּטוֹ וְאָמַר: "הָאִישׁ הַהוּא, שֶׁבְּיָדוֹ סַל הַנְּצָרִים הַחוּם, לֹא יַחֲזֹר הַבַּיְתָה מֵהַנָּהָר. הַמַּיִם חַמִּים, הוּא בְּמַזַּל תְּאוֹמִים, עַקְרָב וְסַרְטָן מְאַיְּמִים. עוֹד הַיּוֹם חַיָּיו מִסְתַּיְּמִים".

שְׁמוּאֵל הֶאֱהִיל בְּכַפּוֹ עַל עֵינָיו וְחִפֵּשׂ בְּמַבָּטוֹ אֶת הָאִישׁ שֶׁעָלָיו מְדַבֵּר אַבְּלֵט. הוּא רָאָה קְבוּצַת אֲנָשִׁים הוֹלֶכֶת לְכִוּוּן הַנָּהָר לִקְצֹץ קָנִים, כַּנִּרְאֶה זוֹ עֲבוֹדָתָם.

בֵּינֵיהֶם אָכֵן הָיָה אִישׁ אֶחָד וּבְיָדוֹ סַל נְצָרִים חוּם. הוּא נִרְאָה אָדָם רָגִיל לַחֲלוּטִין, לֹא שׁוֹנֶה מִשְּׁאַר חֲבֵרָיו. שְׁמוּאֵל הִצְטַעֵר לִשְׁמֹעַ שֶׁהוּא עוֹמֵד לָמוּת הַיּוֹם.

"אַתָּה בָּטוּחַ בָּזֶה? אוֹ שֶׁאוּלַי אַתָּה רַק מְנַחֵשׁ?" שָׁאַל אֶת אַבְּלֵט.

"בָּטוּחַ מַמָּשׁ, מֵעֵבֶר לְכָל נִיחוּשׁ שֶׁיְּנֻחַשׁ. הָאִישׁ יֻכַּשׁ בְּפִי נָחָשׁ".

"אֲנִי דַּוְקָא אֵינֶנִּי בָּטוּחַ", אָמַר שְׁמוּאֵל. "אִם הוּא מֵעַם יִשְׂרָאֵל, הוּא יַחֲזֹר בָּרִיא וְשָׁלֵם".

אַבְּלֵט גִּחֵךְ לְעַצְמוֹ, אַךְ לֹא אָמַר דָּבָר.

 

שְׁמוּאֵל וְאַבְּלֵט הִמְשִׁיכוּ לָשֶׁבֶת בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם עַל הַגִּבְעָה וְלַעֲסֹק בְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים. מִדֵּי פַּעַם נִזְכַּר שְׁמוּאֵל בָּאִישׁ שֶׁבְּיָדוֹ הַסַּל הַחוּם וְחָשַׁב מָה יַעֲלֶה בְּגוֹרָלוֹ. אוּלָם הָיָה לוֹ בָּרוּר כִּי אִם הוּא מֵעַם יִשְׂרָאֵל – אֵין צֹרֶךְ לִדְאֹג לוֹ. הוּא הִמְתִּין בְּצִפִּיָּה דְּרוּכָה לָעֶרֶב, לִרְאוֹת מָה יִקְרֶה כְּשֶׁיַּחְזְרוּ הָאֲנָשִׁים מֵהַנָּהָר.

הַשֶּׁמֶשׁ הֵחֵלָּה לִשְׁקֹעַ. שְׁמוּאֵל נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת קְבוּצַת הָאֲנָשִׁים עוֹלָה מִן הַנָּהָר לְכִוּוּן הַגִּבְעָה. כְּבָר הֵחֵל לְהַחֲשִׁיךְ, לֹא קַל הָיָה לְזַהוֹת אֶת הָאֲנָשִׁים מִמֶּרְחָק, אֲבָל כַּעֲבוֹר זְמַן קָצַר הִתְפַּשֵּׁט חִיּוּךְ עַל פָּנָיו שֶׁל שְׁמוּאֵל.

"הִסְתַּכֵּל, אַבְּלֵט!" קָרָא בְּשִׂמְחָה.

"הַשֶּׁמֶשׁ מוּל כּוֹכָב צֶדֶק, בָּעֲגָלָה הַגְּדוֹלָה יֵשׁ סֶדֶק, לַפִּיל בְּאַפְרִיקָה יִכְאַב הַיּוֹם הַחֶדֶק. סְלִיחָה, אָמַרְתָּ מַשֶּׁהוּ?"

אַבְּלֵט הֵסֵב אֶת מַבָּטוֹ לְכִוּוּן שְׁמוּאֵל, וּלְפֶתַע רָאָה אֶת קְבוּצַת הָאֲנָשִׁים מִתְקָרֶבֶת, וּבֵינֵיהֶם הָאִישׁ בַּעַל סַל הַנְּצָרִים הַחוּם.

"אֶה… אֶהְמְ…" הֵחֵל אַבְּלֵט לְגַמְגֵּם, "בַּמַּסְלוּל שֶׁל שַׁבְּתַאי יֵשׁ סְטִיּוֹת… אוּלַי בַּחִשּׁוּב הָיוּ בְּעָיוֹת… לֹא, זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת!"

"סְלַח לִי בְּבַקָּשָׁה, אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל אוֹתְךָ כַּמָּה שְׁאֵלוֹת?" פָּנָה שְׁמוּאֵל לָאִישׁ, בְּעוֹד אַבְּלֵט מַמְשִׁיךְ לְהִתְאַמֵּץ וְלַחֲשֹׁב, אוּלַי טָעָה בְּחִשּׁוּבָיו.

הָאִישׁ נִרְאָה מֻפְתָּע. "לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת? אוֹתִי?"

"לֹא, לֹא יִתָּכֵן", אָמַר לְעַצְמוֹ אַבְּלֵט וּפָנָה גַּם הוּא לָאִישׁ: "פְּתַח בְּבַקָּשָׁה אֶת הַסַּל שֶׁלְּךָ, אֲנִי חַיָּב לִרְאוֹת מָה יֵשׁ בְּתוֹכוֹ".

"בְּתוֹךְ הַסַּל?" תָּמַהּ הָאִישׁ. "יֵשׁ שָׁם רַק… הַצִּילוּ, נָחָשׁ!"

הַשְּׁלוֹשָׁה נִדְהֲמוּ לִרְאוֹת נָחָשׁ בְּתוֹךְ הַסַּל, אוּלָם לֹא הָיִיתָה לָהֶם סִבָּה לְפַחֵד – הַנָּחָשׁ הָיָה מֵת.

"אֱמֹר לִי בְּבַקָּשָׁה", בִּקֵּשׁ שְׁמוּאֵל, "הַאִם עָשִׂיתָ מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד הַיּוֹם?"

הָאִישׁ גֵּרֵד בְּרֹאשׁוֹ. הוּא לֹא זָכַר מַעֲשֶׂה יוֹצֵא דֹּפֶן שֶׁעָשָׂה.

"יֶשְׁנוֹ דָּבָר אֶחָד שֶׁעָשִׂיתִי הַיּוֹם", אָמַר לְבַסּוֹף, "אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הוּא מְיֻחָד. אֲסַפֵּר לָכֶם עָלָיו".

 

הָיָה זֶה בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁיָּצָאנוּ לְהַפְסָקַת אֹכֶל.

אֲנַחְנוּ תָּמִיד יוֹצְאִים יַחְדָּיו לְהַפְסָקַת הָאֹכֶל וְעוֹרְכִים אֲרוּחַת צָהֳרַיִם מְשֻׁתֶּפֶת: כָּל אֶחָד מֵבִיא מְעַט אֹכֶל, וַאֲנַחְנוּ אוֹסְפִים אֶת מָה שֶׁכָּל חָבֵר הֵבִיא, מַנִּיחִים בִּכְלִי אֶחָד וְאוֹכְלִים יַחַד.

גַּם הַיּוֹם הִתְיַשַּׁבְנוּ כֻּלָּנוּ לֶאֱכֹל, וְכָרָגִיל עָשִׂינוּ זֹאת בְּשִׂמְחָה וּבְמַצַּב רוּחַ טוֹב, הֲרֵי כֵּיף לָנוּחַ מֵהָעֲבוֹדָה וְלֶאֱכֹל צָהֳרַיִם יַחַד. אֲבָל שַׂמְתִּי לֵב שֶׁאֶחָד מֵאִתָּנוּ לֹא כָּל כָּךְ שָׂמֵחַ.

הִבַּטְתִּי בְּפָנָיו וְהֵן נִרְאוּ מֻדְאָגוֹת וַאֲפִילוּ מְבֻיָּשׁוֹת. הִבַּטְתִּי בְּיָדָיו, הֵן הָיוּ רֵיקוֹת. כֻּלָּם הוֹצִיאוּ מֵהַתִּיקִים שֶׁלָּהֶם אֶת מָה שֶׁהֵבִיאוּ לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, וְרַק הוּא לֹא. אוּלַי הוּא שָׁכַח לְהָבִיא, וְאוּלַי בִּכְלָל לֹא הָיָה לוֹ מָזוֹן לְהָבִיא הַבֹּקֶר.

הִסְתַּכַּלְתִּי מִסָּבִיב. אִם הַחֲבֵרִים יָשִׂימוּ לֵב שֶׁלְּאֶחָד מֵאִתָּנוּ אֵין מָה לִתְרֹם לַאֲרוּחָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת – אוּלַי הֵם לֹא יִתְּנוּ לוֹ לְהִצְטָרֵף הַפַּעַם. וְאוּלַי גַּם אִם הֵם יַסְכִּימוּ, הוּא בְּכָל זֹאת יִתְבַּיֵּשׁ לְהִצְטָרֵף לַאֲרוּחָה שֶׁלֹּא תָּרַם לָהּ דָּבָר.

אֲבָל בֵּינְתַיִם הָיָה נִרְאֶה שֶׁאַף אֶחָד לֹא שָׁם לֵב, חוּץ מִמֶּנִּי.

לֹא הָיָה לִי הַרְבֵּה זְמַן, הָיִיתִי חַיָּב לַחֲשֹׁב עַל רַעֲיוֹן בִּמְהִירוּת: מָה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁגַּם הֶחָבֵר שֶׁאֵין לוֹ אֹכֶל יִשְׁתַּתֵּף בַּאֲרוּחָה, בְּלִי לְהִתְבַּיֵּשׁ?

"נוּ, חֲבֵרִים, הַבֶּטֶן שֶׁלִּי כְּבָר מְקַרְקֶרֶת", אָמַר אֶחָד הַחֶבְרֶ'ה, "מִי מִתְנַדֵּב לֶאֱסֹף אֶת הָאֹכֶל מִכֻּלָּם וּלְאַרְגֵּן לָנוּ אֶת הָאֲרוּחָה?"

"אֲנִי עָיֵף, שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר יֶאֱסֹף", אָמַר חָבֵר אֶחָד.

"אֲנִי הָיִיתִי אֶתְמוֹל", אָמַר חָבֵר אַחֵר, "שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר יֶאֱסֹף".

לְפֶתַע צָץ בְּמוֹחִי רַעְיוֹן. "אֲנִי מִתְנַדֵּב!" קָרָאתִי, וְהִתְחַלְתִּי לַעֲבֹר בֵּין כֻּלָּם. מִכָּל אֶחָד לָקַחְתִּי אֶת תְּרוּמָתוֹ הַצְּנוּעָה לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לֶחָבֵר שֶׁאֵין לוֹ – הוֹשַׁטְתִּי אֶת יָדִי וְעָשִׂיתִי אֶת עַצְמִי כְּאִלּוּ אֲנִי לוֹקֵחַ גַּם מִמֶּנּוּ. כָּךְ אָכַלְנוּ כָּרָגִיל, כֻּלָּנוּ יַחַד, מִבְּלִי שֶׁאַף חָבֵר אֶחָד יִתְבַּיֵּשׁ.

 

הָאִישׁ סִיֵּם לְסַפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ. חִיֵּךְ שְׁמוּאֵל וְאָמַר לְאַבְּלֵט: "אַתָּה אָדָם חָכָם מְאוֹד, אֲבָל גַּם אַתָּה לָמַדְתָּ הַיּוֹם דָּבָר חָדָשׁ: עִם כָּל הַכָּבוֹד לַשֶּׁמֶשׁ וְלַכּוֹכָבִים – אֵין חֲזָקִים כְּמוֹ חֲבֵרִים טוֹבִים".

 

(על פי שבת קנו, מתוך "שבעה סיפורים על אהבת חינם")

עוד באותו נושא

סגירת תפריט
×

עגלת קניות