סביב אותו דף (לשבועות שצמוד לפרשת נשא)

מעשה בשני מגידי שיעור שהיו בעירנו.

אור בית הכנסת האיר את הלילה, אדי קפה מילאו את האוויר, ויהודה ויששכר הביטו בפעם האחרונה בדפים שרשמו לעצמם לקראת שיעוריהם. בעוד הגבאי משדל את המתפללים להיכנס, הביטו יהודה ויששכר זה בדף של זה, וחשכו פניהם. הדפים היו זהים. עוד מעט יעבירו שניהם את אותו השיעור בדיוק, זה אחר זה.

מיהרו שניהם אל הגבאי, וביקשו ממנו לדחות את השיעורים ברבע שעה, או בחצי שעה. אולי יצליח אחד מהם לשנות את שיעורו, למרות כל העמל שהשקיע בו. אולם הגבאי הסתכל בשעון הגדול של בית הכנסת, ובתנועת ראש נחרצת הניד את ראשו לשלילה. לא נותר לשניים אלא לשאת את אותו השיעור, ולאחר מכן לשמש בתור בדיחת היום בבית הכנסת עד מוצאי החג.

עלה יהודה בתחילה, ונשא דרשתו:

"חז"ל, כך אומרים, שאלו מה גדול יותר, תלמוד או מעשה. מסקנתם – גדול תלמוד שהוא מביא לידי מעשה. חשיבותו של התלמוד במקומה תמיד עומדת, אין ספק, אלא שיש ללימוד תכלית: לקיים. כן! בוודאי, בכל אופן! התורה היא המקור ממנו אנו יוצאים לעולם. למעשה. יש כאן אמירה חד-משמעית: אם תוהים אנו מה העיקר בחיים, התורה היא הקובעת מה: לעשות".

אחריו עלה יששכר ונשא גם הוא דרשתו:

"חז"ל כך אומרים: שאלו מה גדול יותר – תלמוד או מעשה? מסקנתם: גדול תלמוד! שהוא מביא לידי מעשה. חשיבותו של התלמוד – במקומה תמיד עומדת! אין ספק! אלא שיש ללימוד תכלית לקיים. כן, בוודאי. בכל אופן, התורה – היא המקור! וממנו אנו יוצאים, לעולם! למעשה, יש כאן אמירה חד-משמעית: אם תוהים אנו מה העיקר, התורה היא הקובעת. מה לעשות…"

לאחר מכן לחצו כל הקהל את ידיהם של יהודה ויששכר והפטירו "שכוייח". אף הגבאי ניגש להודות על השיעורים המרתקים, ויהודה ויששכר מצדם התנצלו על שהטרידו אותו קודם לכן. "נראה שטעינו, או שחלמנו", אמר יהודה. "נבהלנו לשווא, הרי העברנו שני שיעורים שונים בתכלית", אמר יששכר. "כן", אמר הגבאי, "גם לי נדמה כבר שנים – עשר שנים, חמישים שנה, אולי שלושת אלפים שנה – שטועה אני כאשר שאני מחלק תמיד את אותה התורה בתאו של כל אחד ואחד. אולם עד מהרה מתברר לי שכל אחד קיבל תורה אחרת לגמרי…"

"אף על פי שקרבן שווה הקריבו, כולם על דברים גדולים הקריבו, וכל אחד ואחד הקריבו לפי דעתו. התחיל נחשון והקריב על סדר המלוכה:… הקערה והמזרק הקריב כנגד מלכי בית דוד… שבעים שקל – ששלטו על שבעים אומות… בא נשיא יששכר והקריב על שם התורה:… קערת כסף כנגד התורה שהיא קרואה לחם… מזרק אחד כסף כנגד התורה המשולה ביין… שבעים שקל בשקל הקודש – שבעים פנים לתורה…"  (מדרש חז"ל על קרבנות הנשיאים – במדבר רבה יג)

עוד באותו נושא