המדריך לכתיבת פתק למשלוח מנות

 

  1. אישית או אזורית: משפחות רבות מתפקדות בפורים כג’ימייל אנושי: בשעת בוקר מוקדמת (או יום-יומיים-שבועיים מראש, למשקיענים) לוחצים על “העבר לכולם” ומיד מתחילים לשכפל את משלוח המנות בעשרות עותקים. לשכן מלמעלה, לשכן מלמטה, לחברים, לחיילים, לסבתא ולגננת. איך כותבים בנימה אישית לחברים הקרובים, אבל דואגים גם למעגלים הרחוקים? לפעמים ההכרעה היא בעד נוסח גלובלי (ומעט יבש) שיתאים לכולם, וויתור על מילה אישית ונוגעת לקרובים ללבכם. אבל קורה שדווקא האפשרות ההפוכה מצליחה יותר: כתבו לחברים שלכם מהלב, כאילו הם הנמענים היחידים של המשלוח. אחר כך תגלו שלא נורא אם גם המשפחה של החברה מהגן תקרא את זה.
  2. חרוזים: כיף לפגוש חברים קרובים, אבל משמח יותר לפגוש חברים שלא ראיתם הרבה זמן, וחוויה מיוחדת היא לפגוש אנשים שלא הכרתם מעולם – ולגלות שהם מתאימים לכם בול ויכולים להיות חברים טובים. חרוזים עובדים על עיקרון דומה: שתי מילים דומות שמסתיימות בצליל דומה – זה נחמד, אבל החרוז הרבה יותר חזק כשמפגישים בין מילים שאין ביניהן קשר, ובכל זאת מסתיימות אותו דבר. לכן, אם בחרתם בפתק בחרוזים, מומלץ למעט ב”שמחה-ברכה”, ו”שמח-מבדח”. מה כן? לנוחיותכם כמה חרוזים שתוכלו לעשות בהם שימוש:

פסנתר – פנתר – לאלתר – מגילת אסתר

הזעת – עזתה – ויזתא

מתומן – מגלומן – מוזמן – מתוזמן – אזני המן

לבבי – סֶה לָה וי – חיובי – אליהו הנביא – הכל פרווה ורק המוס חלבי

  1. ניקוד: הנקודות הן כמו סוכריות לקישוט העוגה שבמשלוח – מוסיפות צבע, חיים, תנועה וטעם. ההבדל היחיד הוא שסוכריות אפשר לתת לילדים לפזר איך שרוצים, והניקוד מעטר את המשלוח כשהוא נכון. אם הוא לא נכון, ייתכן שגם מי שאינו מבין בניקוד יחוש שמשהו בפתק צורם. אז אם בוער לכם לנקד ואתם לא ממש יודעים איך – מוזמנים לשלוח הודעה לאפרת ולשאול נקודתית (סליחה, נפלט לנו משחק מילים), או להירשם לקורס הנקודות הקטנות בשביל השנה הבאה.
  2. שימוש במגילה: במשך למעלה מאלפיים שנות הומור יהודי, שבהן שימשו פסוקי המגילה חומר גלם לאינספור בדיחות פורים, חלק מההלצות כבר הצמיחו זקן ארוך עד ברכיים. שיהיה ברור – המגילה ממשיכה לשמש כר פורה לבדיחות מהודו ועד כוש (הביטוי הזה, נגיד, כבר משומש לחלוטין), כי הנס שלה עובר דרך המקומות האנושיים הבסיסיים ביותר – אוכל, פוליטיקה, כסף, גברים ונשים, כבוד עצמי. החכמה היא לזהות את המאפיינים הייחודיים לנמענים שלנו, למקום שלנו ובאופן כללי לתקופה שלנו. לדוגמה:

בהזדמנות זו – תודה על כל הטרמפים וההקפצות גם כשלא ביקשתי (אילו היית בשושן, היית מקפיצה כבר למלך את ושתי)

כששמענו שזו פעם אחרונה לפני שתעברו דירה, זעקנו זעקה גדולה ומרה ?

אם המן בנה עץ באמצע הלילה – כנראה לא היה לו אף שכן… איזה מזל שלנו יש אתכם!

 

בקיצור: העיקר זה הלב, הרצון הטוב והמחשבה על מי שמקבל את משלוח המנות. כל השאר זה רק אותיות קטנות. פורים שמח!

עוד באותו נושא