בזמן שאני עושה חיים בשבוע הספר, אפרת מגיהה בקדחתנות את “איזהו גיבור”, ספר הקומיקס החדש של נתנאל ובת-אל אפשטיין. הפעם הספר עוסק בגיבור-על צעיר, אמיץ וגם מאמין וירא שמים.
חוץ מהיותם בין יוצרי הקומיקס הבולטים בתרבות היהודית, נתנאל ובת-אל משפיעים לטובה גם על הספרים שלי. ראשית, כתבנו יחד את כרכי “אביהם של ילדי ישראל” על השמיטה ועל השבת; שנית, אם קורה שילד מביט עליי בהערצה ושואל אם זה אני מהספרים, ברוב המקרים אני מחייך בהנאה ואומר: לא, אתה מתכוון לנתנאל אפשטיין, אנחנו לא אותו בן אדם.
איך התחלת לכתוב?
בכיתה ז’ התחלתי לכתוב סיפור קומיקס, עם מחברת ועיפרון. הוא היה על כלב, שהיה סוג של בלש צעיר. זה היה סיפור חמוד ומטופש לגמרי, וככה זה התחיל. כנראה בהשראת קומיקסים שקראתי.
איך מגיעים אליך רעיונות?
תלוי אם מדובר בספר שהוצאות לאור יוזמות ופונות אלינו, או בספר מיוזמתנו. אם מבקשים מאיתנו ספר על הרבי מליובאוויטש למשל, ונותנים לנו רשימה של סיפורים, זה קל יחסית. בספרים המקוריים שלנו, זה יכול לקחת זמן. כשהתחלנו את “הגיע הזמן”, במשך חודשיים וחצי לא היה לי שמץ של רעיון, אפילו לא קצה חוט. התפללתי על זה, עד שיום אחד – כל הדמויות והעלילה זרמו ונשפכו פתאום על הדף. זאת הייתה חוויה פלאית, וגם חד פעמית. מאז לא זכינו לדבר כזה…
בקשר לרעיון של הספר הנוכחי, איזהו גיבור – בילדותי אהבתי מאוד גיבורי-על מסוימים, כאלה שיש להם יותר עדינות והקשבה פנימית, ולא סתם אקשן ופעלולים. חוץ מזה, בתור ילד חלמתי לעוף. זה חלום שחזר על עצמו שוב ושוב. כשהתבגרתי, הבנתי שמבחינה פיזית – לעוף זה לא חידוש גדול; עשיתי פעם גלשן רוח, ראיתי הכל מלמעלה, והאמת היא שהתאכזבתי. גיליתי שלחוויה האמיתית של התרוממות מהעולם הזה וחופש אמיתי – מגיעים על ידי אמונה, התבודדות, שיחה עם ה’. זאת החוויה שחיפשתי כל החיים.
הרעיון של הקומיקס היה לקחת את האשליה הזאת, שאם נתרומם מעל הקרקע נהיה חופשיים ומאושרים, ולהבהיר שלא – אנחנו לא צריכים שינוי בחוקי הפיזיקה כדי לקבל את חווית התעופה. הדבר האמיתי זה האמונה והקשר שלנו עם בורא עולם.
על אילו ספרים גדלת?
הקומיקסים שהשפיעו עליי היו בעיקר אסטריקס וטין-טין. חרשתי גם את שבעת ספרי הארי פוטר, ורוב הדמויות שלי מבוססות על דמויות משם עם עיבוד שלי. הושפעתי גם מ”ארטמיס פאוול”, וגם מ”ג’נינגס”, סדרה אנגלית לא מוכרת כל כך, אבל מצחיקה מאוד.
מי מקור ההשראה שלך?
הרב שלמה קרליבך, שלקח כישרון אומנותי והפך אותו למשטח שיגור לקודש. משהו שחודר את כל המחסומים, נכנס עמוק ללב ויכול לעשות שם פלאים, דבר שספר מתקלף עם כתב רש”י לא תמיד מצליח לעשות. לא כולם פותחים ספרי קודש, אבל לשמוע שירים, וגם לצפות בקומיקס ובאנימציה, כולם יכולים.
ליצור קומיקס – מה זה דורש מעבר לאיור רגיל של ספר?
קומיקס זה משהו בין סרט לספר. בספר רגיל, הקורא מדמיין את הכל. מדי פעם הוא מעיף מבט על האיור, אבל הרוב מתרחש בתוך הדמיון של הקורא. בקומיקס צריך לספר ממש את כל הסיפור מומחש, שלב אחרי שלב. צריך לתכנן מראש כל משבצת וכל עמוד, כדי לדעת במה הולך להתמלא העמוד. הייתי שמח לתכנן גם את כל העלילה מראש, אבל החונן לאדם דעת נותן לי את הרעיונות ב”ביסים” קטנים דבר יום ביומו, אז במשך העבודה אני עדיין לא יודע לאן הסיפור ילך…
בקומיקס צריך גם לוודא שהמתח נשמר. בספר כתוב, מספיק שסוף כל פרק יהיה מותח; בקומיקס, כל עמוד צריך להסתיים במשהו מסקרן, שיהיה לקורא חשק לעבור לעמוד הבא.
ליצור קומיקס – מה זה דורש מעבר לאיור רגיל של ספר?
קומיקס זה משהו בין סרט לספר. בספר רגיל, הקורא מדמיין את הכל. מדי פעם הוא מעיף מבט על האיור, אבל הרוב מתרחש בתוך הדמיון של הקורא. בקומיקס צריך לספר ממש את כל הסיפור מומחש, שלב אחרי שלב. צריך לתכנן מראש כל משבצת וכל עמוד, כדי לדעת במה הולך להתמלא העמוד. הייתי שמח לתכנן גם את כל העלילה מראש, אבל החונן לאדם דעת נותן לי את הרעיונות ב”ביסים” קטנים דבר יום ביומו, אז במשך העבודה אני עדיין לא יודע לאן הסיפור ילך…
בקומיקס צריך גם לוודא שהמתח נשמר. בספר כתוב, מספיק שסוף כל פרק יהיה מותח; בקומיקס, כל עמוד צריך להסתיים במשהו מסקרן, שיהיה לקורא חשק לעבור לעמוד הבא.
שקט בחיק הטבע, או סלון ביתי מלא רעש ובלגן – מה סביבת העבודה שלך?
עד לא מזמן, כשעבדנו על נייר, יכולתי לעבוד בכל מקום, מבית כנסת עד תור לביטוח לאומי. מאז שעברנו לעבודה דיגיטלית, מה שחוסך לנו הרבה זמן בעבודה, הסביבה היא הסטודיו שלי בבית, שהוא גם הסטודיו לאמנות של בת-אל.
חוץ מלכתוב בס”ד, מה הופך את היצירה שלך ליצירה יהודית?
קודם כל, אנחנו לא כותבים בס”ד אלא בעזרת ה’, או בחסדי ה’ יתברך. חשוב לנו שזה לא ייראה כמס שפתיים, אלא מתוך נתינת מקום של כבוד לריבונו של עולם כבר בכריכה הקדמית, שיהיה ברור שהכל ממנו ואנחנו לא יכולים בלבד.
מה הופך את היצירה ליהודית? הכל. העלילה מתרקמת סביב ערך יהודי; אנחנו חושבים קודם מה הנושא שאנחנו רוצים לגעת בו – נושא מתוך החסידות, ההלכה, פרשת השבוע ועוד – ומסביב לו מתרקמת העלילה ונבנות הדמויות. הכיוון שלנו בבחירת הנושאים הוא בעיקר לחתור לאמונה מעשית, שהקורא יוכל ליישם בפועל, אם ירצה. עבודת המידות, קצת לימוד תורה, דגש רב על תפילה. גם התפילה הרגילה מתוך הסידור, ובעיקר התפילה הפשוטה והישירה. לדעת שהקב”ה קשוב לנו ונגיש אלינו.
מה ההמלצה שלך לקומיקסאים צעירים?
תקראו הרבה קומיקסים, מכל מיני סגנונות. נסו גם לתרגל ציור, אם כי חשוב לדעת – איכות הקומיקס לא נמדדת ברמת הציור. ברוב הקומיקסים המצליחים בעולם, רמת הציור פשוטה מאוד, וההצלחה היא בעיקר בגלל הכתיבה.
מתוך כל הקומיקסים, שימו לב מה אתם אוהבים ומה מוצא חן בעיניכם. תתבוננו בקומיקסים של אחרים שמדברים אליכם. למשל, כשהייתי בכיתה ז’ אהבתי לצייר בעלי חיים, וחשבתי שזה לא בסדר. אמרו לי שאנשים רוצים לקרוא על בלשים, או על אנשים מגניבים כאלו ואחרים, לא על בעלי חיים. הרגשתי לא בסדר, כאילו הסגנון שלי תמים וילדותי מדי. אבל סגנון הציור שלכם הוא שלכם – ולכן כדאי שתלמדו מקומיקסים שמתחברים אליכם ומתאימים לסגנון שלכם.
(לעצות נוספות – אפשר להירשם לקורס המקוון באתר של נתנאל ובת-אל: https://www.netbatep.com/)