עם סיום הש"ס ותחילתו, בואו לבדוק – מה אתם זוכרים מהאגדות שבתלמוד? לתחילת השאלון לחצו כאן

הרהורים וביאורים על אגדות התלמוד – והפעם להורדה חינם, לפחות עד סוף מסכת ברכות בדף היומי.   לצפייה ולהורדה – לחצו כאן

הִתְבּוֹנַנּוּ מִסָּבִיב. הַמָּקוֹם נִרְאָה שׁוֹמֵם לַחֲלוּטִין. "רָאִית מָה זֶה? כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חָכְמָה, יֹפִי, שִׂמְחָה, חֶסֶד – וּפִתְאוֹם הַכֹּל הָפַךְ לִשְׁמָמָה. תִּרְאִי, אֲנַחְנוּ בְּאֶמְצַע שׁוּם מָקוֹם". "הַשּׁוּם מָקוֹם הַזֶּה דַּוְקָא מֻכָּר לִי", אָמְרָה שְׁלוֹמִית. "וַדַּאי שֶׁהוּא מֻכָּר. אֲנַחְנוּ מוּל הַר

רָצִינוּ לַחְזֹר אָחוֹרָה וְלִפְגֹּשׁ אֶת יוֹחָנָן בֶּן שָׁפָן, כְּדֵי שֶׁיַּחְזִיר אוֹתָנוּ לַשָּׁנָה שֶׁמִּמֶּנָּה בָּאנוּ, אֲבָל לֹא זָכַרְנוּ בְּדִיּוּק אֶת הַדֶּרֶךְ. הַשְּׁבִיל שֶׁבָּחַרְנוּ לָלֶכֶת בּוֹ רַק הִרְחִיק אוֹתָנוּ מֵהָעִיר, עַד שֶׁמָּצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּאֶמְצַע שָׂדֶה פָּתוּחַ. "בּוֹא נְחַכֶּה כָּאן", הִצִּיעָה שְׁלוֹמִית,

אַבְּלֵט הַזָּקֵן יָשַׁב עַל הַגִּבְעָה, סָמוּךְ לַנָּהָר. הוּא זָקַף אֶת הַגַּב, כִּוֵּץ אֶת עַפְעַפָּיו, שָׁקַע בְּמַחְשָׁבוֹת, וּלְפֶתַע אָמַר: "זֶה לֹא יוֹם טוֹב לָדוּג. הַשֶּׁמֶשׁ מַרְאָה סִימָנִים מַדְאִיגִים, הַיָּרֵחַ נָע מִזְרָחִית בְּדִלּוּגִים, כּוֹכָב צֶדֶק נִכְנָס לְמַזַּל דָּגִים". לְיַד אַבְּלֵט יָשַׁב הַצַּדִּיק

מִנְהָג מְשֻׁנֶּה, אוּלַי סוּג שֶׁל הִיסְטֶרְיָה הָיָה לְרַבִּי יוֹחָנָן מִטְּבֶרְיָה. הֶחָכָם הַגָּדוֹל מֵהַתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי הָיָה קָם לִפְנֵי כָּל אֶחָד, אַל תִּשְׁאַל מִי: זְקֵנִים יְהוּדִים וּזְקֵנִים מִבָּבֶל, זָקֵן נָבוֹן אוֹ זָקֵן מִתְבַּלְבֵּל, אֲפִלּוּ קְשִׁישִׁים, בִּמְחִילָה, דֵּי טִפְּשִׁים – הוּא קָם לִכְבוֹדָם

הַקּוֹנִים בַּשּׁוּק הִתְבּוֹנְנוּ בְּנַחַת בַּפֵּרוֹת, בָּדְקוּ אֶת הַיְּרָקוֹת, אַךְ כְּשֶׁהִבְחִינוּ בְּשִׁמְעוֹן – מִהֲרוּ לְשַׁלֵּם. אִישׁ לֹא רָצָה לְחַכּוֹת בַּתּוֹר עִם 'שִׁמְעוֹן הָרַגְזָן'. רַק רְאוּבֵן לֹא בָּרַח, מִכֵּיוָן שֶׁהוּא הָיָה הַמּוֹכֵר. הוּא הִבִּיט בְּשִׁמְעוֹן נִגָּשׁ לַמְּלָפְפוֹנִים, סוֹקֵר אוֹתָם בְּמַבָּטוֹ, עַד שֶׁעֵינָיו

אינך יכול אפילו לדמיין זאת. אם תדמיין זאת יעלו בדמיונך דוחק, צפיפות ולחץ, אך באמת לא היה שם כלום מכל אלה. רק אור יקרות, לבבות שמחים, נפשות בוערות. אינך יכול לדמיין זאת, כי כדי לצייר בדעתך תמונה של מדינה יהודית

(פרסום ראשון: סוכות תש"ע) "אמר רבה: מאי דכתיב והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו? חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב, ואין יו"ט מכין לשבת ואין שבת מכינה ליום טוב" (ביצה ב ע"ב) כשהיה שליח הציבור מכריז בתפלת השחר

שעה שהייתה עולה החמה במרום, היו העוברים ושבים רואים את יוסי הקטן פוסע בשדרת אחד העם, ויודעים שלא יגיע אל סופה. בכל יום ויום היה יוסי מתהלך עד חצי השדרה, פניו לכיוון מכולתו של הרצל שבקצה השדרה, אך בשערי המכולת

ליום העצמאות התשע"ט המכונית של בני הנביאים נראתה מושלמת, אי אפשר היה לזהות איך היא נראתה לפני כן. לבנה, חלקה, מבריקה. כלפי חוץ, שום דבר לא נשאר מהמראה החיצוני הקודם שלה – מראה של מרכבת אש. בניה, פדיה ויושעיה ידעו

מיום שעזב גבריאל את בית אביו שביפו, וקבע את מקומו בבית המשחקין בקוביא בתל אביב, לא אירע לו כדבר הזה שהפסיד את כל כספו. לא מזלו של גבריאל הוא ששיחק לו, אלא שאיש ציד היה וצד את הבריות בפיו. גם