מעשה ביוסי ילד מוצלח

שעה שהייתה עולה החמה במרום, היו העוברים ושבים רואים את יוסי הקטן פוסע בשדרת אחד העם, ויודעים שלא יגיע אל סופה. בכל יום ויום היה יוסי מתהלך עד חצי השדרה, פניו לכיוון מכולתו של הרצל שבקצה השדרה, אך בשערי המכולת מעולם לא בא. 

דרך משל, מעשה שאמרה לו אמו של יוסי ליוסי, לך הבא נא חלב. היה יוסי מהלך בשדרה, ולבו טוב עליו, ועיניו מביטות באילנות ובדשאים, ואזניו כרויות לשמוע קול שירתן של ציפורים. נכנס ובא באזניו קול נביחתו של כלב. נשא יוסי עיניו, וראה גור של כלבים רץ ובא בשדרה, וקולר אינו תלוי לו בצווארו. מיד סר מלבו כל עניין החלב, והחל רץ אחרי הכלב, ומשחק עמו, ואף חוצה פת לחם שנתנה לו אמו לשניים וחולק עמו. אמר יוסי, הלא נפשו של כלב זה רעבה וצמאה, אקחנו ואביאנו הביתה.

כל אותה שעה הייתה יושבת אמו ומצפה אימתי יבוא יוסי, חלב אין. מששמעה קול נביחת כלבים על פתח הבית נזדעזעה ולא קמה בה רוח. נכנס יוסי ואמר: אמי, אמי היקרה, ראי גור כלבים זה שנשאתי עמי, מתנה הבאתי לך. הייתה סופקת אמו של יוסי את כפיה ואומרת, יוסי, ילד שלי מוצלח.

***

משגדל יוסי ונעשה תלמיד מן המניין, הגיעה שעתו לבחור איזו מגמה ילמד בה. והיו עושין בבית הספר יריד גדול, וכל מורה עומד מאחורי דוכן כחנווני במכולתו, ואומר מה נאה תכנית זו, מה נאה מסלול זה. זה אומר: כל הבא למגמת פיזיקה, מובטח לו שהוא בן העולם הזה. וזה אומר: כל הלומד מחשבים, עולה לו תלמודו בשעת בגרותו, ונותן לו אחרית ותקווה בהיכנסו במעגל העבודה. אותו היום שנעשה בו היריד, שעה שעלתה החמה במרום, אמרה אמו של יוסי ליוסי: זכור שעליך להביא לחם הביתה, בחר לך מלאכה המפרנסת את בעליה. בא לו יוסי לבית הספר, והנה כולם פותחים בפניו את שעריהם: שערי חכמה, שערי מדע, שערי פרנסה. היה יוסי מהלך במסדרון בית הספר, עיניו משוטטות בכל ואזניו נתונות לקולם של המורים. נתגנב ביניהם קול של מפוחית ונכנס באזנו של יוסי, ולא יצא ממנה עד שפילח כל גופו והרעיד כל נימי נפשו.

כל אותו היום הייתה יושבת אמו ומצפה אימתי יבוא יוסי, לחם אין. מששמעה קול מפוחית על פתח הביתה, נזדעזעה ולא קמה בה עוד רוח. נכנס יוסי ואמר: אמי, אמי היקרה, דעי לך שרשמתי את עצמי למגמת מוזיקה, מנגינות שמחיות את הנשמה אביא לך. הביטה אמו בתמונת סבה שעל הקיר ואמרה, אף סבא יוסף לא הייתה לו מלאכה, אלא שלסבא האיר לבסוף מזלו ונעשה עשיר, וליוסי זה אין אפילו מזל שיאיר לו. ספקה אמו של יוסי את כפיה ואמרה, יוסי, ילד שלי מוצלח.

משסיים יוסי את שירותו הצבאי, הגיעה שעתו לבחור איזו פקולטה ילמד בה באוניברסיטה. אלא שבאותו היום שפשט בו מדיו, עוד בטרם נתפוגג מבגדיו ריח אקליפטוסים של הבקו"ם, כבר בא אצל אמו וסיפר לה שהוא פותח מיזם עם חבריו לשימור פרחים מוגנים בארץ ישראל. עמדה אמו על רגליה ואמרה: סבי יוסף עני מרוד היה כל ימיו – עד אותו יום שנתעשר בו דרך מקרה – אך לפחות גדול בתורה היה ומכבד את השבת. אבי ואמי לא גדולים בתורה היו ולא שמרו שבת אחת כהלכתה, אך לפחות בעלי עסקים היו וראו ברכה בעמלם. אתה, אין בידך לא תורה ולא קמח, לא חלב ולא לחם ולו כזית. 

אמר לה, כלום ריק הבית, והלא מלא הבית נביחות כלבים ונעימת מפוחית, ומעתה יתמלא גם בריח פרחים שאין כמותם. 

אמרה לו, כלום חושב אתה להתפרנס מפרחים, הלא דעתך לחיות על חשבון אביך ואמך. מעתה אין אתה נכנס הביתה ללא תואר ראשון בידך, ונראה מה יהיו חלומותיך.

***

כיוון שגורש מבית אמו, הלך יוסי אצל סבתו, וסח לה כל אותו המעשה. שמא תארח אותו בביתה, ואם לא תארח, לפחות תספר לו מיהו סבא יוסף זה שהיה עני מרוד עד שנתעשר. אמרה לו סבתו, לא אבי סבא יוסף הוא שהתעשר, אלא סב סבו, ומעשה שהיה כך היה.

שעה שהייתה עולה החמה במרום, היו העוברים ושבים רואים את ר' יוסף מוקיר שבת הולך בדרך, ויודעים שלא יגיע אל החנות שבסופה. בכל יום ויום היה ר' יוסף שואב מים, וחוטב עצים, ועושה כל מלאכה עלובה שאפשר לו לעשות, ולחנות לא היה הולך. רק בערב שבת היה נוטל כל כספו שאסף בשישה ימים, וקונה תרנגולים מפוטמים לכבוד שבת קודש. היו הבריות שואלין אותו: מדוע זה עומד הבית ריק, לא חלב ולא לחם ולו כזית. אמר להם: כלום ריק הבית, והלא מלא הבית אור של שבת שאין כמותו. סופו שקנה פעם אחת דג, ומצא בתוכו מרגלית, והתעשר.

אמר יוסי, אגדה נאה היא זו. אמרה לו, אם תרצה, לא אגדה היא. והלא דגים רבים יש בים, מי יודע בקרבו של איזה מהם טמונה מרגלית.

מאותו יום לא היה יוסי מצטער על תואר ראשון שאין בידו, ואף סיפורה של סבתא נשתכח מלבו, אלא שמפעם לפעם כאב חד היה מנסר בבטנו ולא היה יודע מהו. ומי יודע עד מתי כאב זה יהלום בקרבו.

עוד באותו נושא

חיפוש באתר
פוסטים אחרונים
סגירת תפריט
×

עגלת קניות